ספריית עיצוב ומידע חזותי

Start here

מודעות פרסומת

פרסומות לקפה

אריאל, שלמדה תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון, הגיעה לספרייה כדי לשאוב השראה לפרויקטים ייחודיים שלה בתחום העיצוב. אריאל עיינה בספרי כרזות, לוגו וטיפוגרפיה ובתיקיות של פרסומות. לבסוף החליטה להתמקד בפרסומות לקפה. להלן שלש פרסומות מתיקיית "קפה" שבאוסף.

כרזת פרסומת לקפה גילברט תחילת מאה 20 JACQUES SAIGNIER מוסף פרסומי הארץ מרץ 2003

כרזת פרסומת לקפה גילברט מתחילת המאה 20 בעיצוב JACQUES SAIGNIER מתוך מוסף פרסומי הארץ מרץ 2003

פרסומת לקפה MELLITTA STERN 7 אוקטובר 1976

פרסומת לקפה מליטה מתוך עיתון STERN 7 באוקטובר 1976

פרסומת לקפה מגזין THE DIPLOMAT ינואר 1962

פרסומת לקפה מתוך המגזין THE DIPLOMAT  ינואר 1962

מודעות פרסומת

התפתחות התרבות הכלבנית בארץ

תמי בר-יוסף חוקרת את התפתחות התרבות הכלבנית בארץ מלפני קום המדינה עד ימינו. המחקר נעשה במסגרת תואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה ובמסגרת היותה חברה בפורום חוקרי קשרי אדם-חיה באוניברסיטת תל-אביב. אחד הנושאים הנחקרים על ידה הוא כיצד השפיע שימושם של הנאצים בכלבים נגד יהודים בתקופת השואה על היחס לכלבים בחברה היהודית בישראל. מניסיונה ככלבנית ובעקבות ראיונות רבים שערכה הסיקה בר-יוסף כי שימוש זה גרם לחסם תרבותי כנגד כלבים. חסם זה היה דומיננטי בשנות השישים והשבעים והשתחרר ברובו בעשור האחרון. חסם זה השפיע על התפתחות הכלבנות המקצועית בארץ, הן הצבאית והן האזרחית. דוגמה לאירוע קשה שקשור לנושא זה הוא "ליל הכלבים" שהתרחש בחודש ספטמבר 1990. חברת "סולתם" שרשמה הפסדים של יותר מ-60 מיליון ש"ח, הודיעה על כוונתה לפטר רבים מעובדי המפעל ביקנעם. בתגובה להודעת הפיטורים הושבת הייצור ועובדי המפעל התבצרו בו. הנהלת המפעל שכרה חברת אבטחה שהגיעה באישון לילה ופרצה בכוח למפעל עם 40 כלבי רוטביילר כדי לפנות את העובדים המתבצרים. האירוע תועד באמצעי התקשורת ועורר ביקורת ציבורית וסערה פוליטית. הוקמה ועדת חקירה ובוצעו פיטורים בהנהלה. תמי הגיעה לספרייה לחפש צילומים מאותו אירוע וגם דוגמאות נוספות לאירועים שהושפעו מהשימוש בכלבים נגד יהודים בשואה. ב-12 בפברואר 2018 תרצה תמי בר-יוסף בכנס של האגודה לגרונטולוגיה בגני התערוכה בתל-אביב. שם ההרצאה: "נאצים, כלבים וזיכרון קולקטיבי – על השפעות השואה בעיצוב יחס שלילי לכלבים בחברה היהודית בישראל".

פתיחת עונת הציד באזור רמלה שנות ה-30 צילום צבי אורון-אורושקס קטלוג בשירות הנציב העליון

צילום הקשור לתרבות הכלבנית בארץ, מאת צבי אורון (אורושקס), מתאר את פתיחת עונת הציד באזור רמלה בשנות ה-30.

תכשיט של משכית

רות, מורה לוידיאו-ארט במחלקה לאמנות במכללת שנקר, הגיעה לספרייה לחקור פריטי לבוש ותכשיטים של "משכית". בספר CRAFTS OF ISRAEL מאת רות דיין בהוצאת MACMILLAN PUBLISHING NEW YORK מצאה צילום של ענק מכסף לצוואר עם תליוני כדים חלולים משנות ה-60 בעיצובה של פיני לייטסדורף ובביצועו של משה בן דוד (צילום: בן לם).

תכשיט משכית

דגם הענק, מסדרת עין גדי, נוצר בהשראתו של ממצא ארכיאולוגי מתקופת בר-כוכבא: עגילים בצורת כד שנמצאו במערה עם המגילות הגנוזות. זוג העגילים הנראים בצילום מעל הענק נמצאים באוסף של יגאל ידין (צילום: דיויד האריס). עוד מצאה רות את מאמרה של ד"ר יעל גילעת בספר "מחשבות על קראפט", המציג את פעילותה של מחלקת הצורפות ב"משכית", שהוקמה ב-1945 ביזמת רות דיין.

 

עמנואלה ברש-רובינשטיין

עמנואלה ברש-רובינשטיין היא סופרת, מרצה, מתרגמת וחוקרת בתחום מדעי הרוח. ירושלמית מהבית ותל-אביבית בהווה. אביה, משה ברש, היה היסטוריון של אמנות והקים את החוג הראשון לתולדות האמנות בארץ. לאחרונה השלימה את כתיבתו של ספר חדש שנקרא “לידה”, העוסק בפנים שונות של הבאת ילד לעולם. הספר התקבל לפרסום בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים. עמנואלה הגיעה לספרייה לקבל השראה לעיצוב של כריכת ספרה החדש. הציור שנבחר הוא "אם וילד" של הציירת רות שלוס. ספרה הקודם "חמש פנים" יצא לאור בהוצאת מנדלי.

עמנואלה מרצה בתחום מדעי הרוח במרכז הבינתחומי שבהרצליה ופרסמה שלושה ספרים מדעיים על פרשנות תרבותית של השואה. מתוכם, הספר "השטן הנאצי", יצא לאור בעברית בהוצאת מאגנס בשנת 2010. על כריכתו מופיעה קריקטורה שנוצרה בשנת 1932 בידי רנה גילסי מתוך ספר שעמנואלה מצאה בספרייתנו. בספר, אוסף של 380 קריקטורות אנטי-נאציות ואנטי-קומוניסטיות מעיתון סטירי שוויצרי בשם NEBELSPALTER  מהשנים 1932 עד 1948.

השטן הנאצי

כריכת הספר השטן הנאצי

כריכת ספר GEGEN ROTE UND BRAUNE FAUSTE קריקטורה אנטי-נאצית ואנטי-קומוניסטית 1932-1948 מעיתון סטירי שוויצרי NEBELSPALTER

כריכת ספר הקריקטורות מהעיתון הסטירי השוויצרי

הקריקטורה המקורית מתוך הספר. תרגום: "דרכו של הטבע: מתחת לקורים טווה עכביש הצלב את המלכודת היפה ביותר".

עמנואלה כותבת בלוג דו-לשוני, בעברית ובאנגלית, שנקרא על עצמנו ועל אחרים. רשומות הבלוג עוסקות בנושאי תרבות שונים. בבלוג אפשר לקרוא סיפורים קצרים של המחברת: "סחר בבני אדם" – על עובדת זרה באירופה, "סתיו בירושלים" –  ידידות בין ישראלית לנזירה, "עגילים" – שלשה דורות של נשים ישראליות.

http://onourselvesandothers-heb.com

עמנואלה תרגמה עד כה שני ספרים בהוצאת מוסד ביאליק. הראשון, ״תורות של דת פרימיטיבית״ מאת אוונס-פריצרד (נמצא באוספי בית אריאלה) והשני, העומד לצאת לאור בקרוב, ״היוונים והאי רציונאלי״ מאת דודס.

יש לי סוד / מרים ילן-שטקליס

יש לי חלום ויש לי סוד,

ושניהם שלי כל כך מאוד.

ואנה אלך איתם?

ואל מי אביא אותם?

והיכן אחביא אותם?

והם כל כך יפים –

היכן?

לא כאן, לא כאן…

 

בהקדמה לספר "שירים וסיפורים" מאת מרים ילן-שטקליס בהוצאת דביר (1986) כותב אוריאל אופק: "ברבים משיריה המכונסים בכרך זה הביעה מרים ילן-שטקליס את רגשותיה, כאבה, שמחותיה ותחושותיה – כאשה, כמשוררת, כאדם. על כן אמרה שוב ושוב, כי מעולם לא כתבה בשביל מישהו, יהיו אלה ילדים או מבוגרים: 'התחלתי לכתוב שירים, ואחר-כך גם סיפורים, אשר לפי תכונות השפה ותפיסת הנושא נמצאו מתאימים לילדים. ואיכשהו יצא כך, שדוקא בצורות אלה מצאתי את עצמי – צורות שמבחינה חיצונית הן כאילו פשוטות וברורות, אך מבחינה פנימית אינן נבדלות משירה טהורה'. כי זה כוחה של יצירת אמת, היא אינה מזדקנת לעולם ומוסיפה לחיות בתוכנו ולהיות צעירה ורעננה כביום היווצרה גם לאחר שהיוצר הלך לעולמו". השירים שכתבה עברו מדור לדור והם שומרים את קסמם עד היום. רבים משיריה הולחנו וזכו לביצועים רבים, ביניהם: מיכאל, דני גיבור (פרח נתתי לנורית), הסבון בכה מאוד, בובה זהבה, לשפן יש בית, אצו רצו גמדים וידידי טינטן. את שמות הדמויות בשיריה היא בחרה מבין שמותיהם של ילדי המשפחה או שמות של ילדי חברים. בשנת 1956 זכתה בפרס ישראל, הכלה הראשונה לספרות ילדים. בספר “חיים ומלים”, שיצא לאור בשנת 1978 בהוצאת  קרית ספר, כתבה מרים ילן-שטקליס שירים וסיפורים למבוגרים, מאמרים וקטעי אוטוביוגרפיה.

במופע מוסיקלי חדש – יש לי סוד – השחקנית ויוצרת המופע, נועה רוזן, שרה שירים חדשים (מתוך הספר "חיים ומילים"), שהולחנו בידי הדר מסורי, לצד שיריה המוכרים והאהובים של ילן-שטקליס וגם מספרת על דודה מירה (כך נקראה בפי בני המשפחה). נועה היא אשתו של רון רוזן, בנה של נורית ילן-רוזן, אחייניתה של המשוררת. במהלך המופע היא מספרת על הרגע, שבו השתלבה שליחותה המקצועית בתחום הבמה עם הסיפור המשפחתי המיוחד של דודה מירה. ההופעה בתל-אביב, בתיאטרון הבימה, במוצאי שבת 6 בינואר 2018

https://ticks.co.il/event.php?i=pURZPHeXAx1

כרזת יש לי סוד

נועה הגיעה לספרייה כדי לסרוק צילומים של מרים ילן-שטקליס השמורים במכון גנזים שבבית אריאלה. הצילומים מאלבומה הפרטי של המשוררת וגם מכתבים שכתבה נמצאים במכון גנזים. חלק מהצילומים שנסרקו ישולבו במופע. הנה אחד הצילומים בו נראית המשוררת בירושלים ליד ביתה בשנות ה-30. הצילום באדיבות מכון גנזיםמרים ילן שטקליס שנות ה-30 ירושלים גנזים

כמו כן, מצאה נועה בספריית עיצוב ומידע חזותי את המאמר של גצל קרסל שפורסם בעיתון מעריב בתאריך 6 ביולי 1984. במאמר מצוטטים חלקים מוידוי ספרותי מפורט שכתבה ילן-שטקליס "על עצמה וכתיבתה". הוידוי הספרותי המלא בן 29 העמודים בכתב ידה של ילן-שטקליס נמצא במכון גנזים והוא נכתב בתגובה לשאלון ששלח אליה קרסל לצורך לקסיקון הספרות העברית שעמד להוציא לאור.

לידיעתכם, נועה גם מנהלת פרופיל פייסבוק ששמו מרים ילן-שטקליס. בדף, שיש לו כ-3000 חברים, מעלה נועה שירים, ספורים ביוגרפיים וצילומים של דודה מירה.

ספר צילום חדש "מאה שערים – הרחובות" מאת הצלם אופיר ברק

 

לפני כשנה, ביקר אופיר ברק בספרייה ועיין במבחר ספרי צילום לצורך קבלת השראה. אופיר הוא אוטודידקט ולמד צילום באופן עצמאי.

בתערוכת "עדות מקומית" 2016, שהתקיימה במוזיאון ארץ-ישראל תל-אביב, הציג 7 צילומים משלו.

כעת הוציא אופיר לאור ספר צילומים המתעד את רחובות שכונת מאה שערים בירושלים.

מקורות ההשראה שלו הם הצלמים: GARRY WINOGRAND  ו- ROBERT FRANK  (ספר "האמריקאים").

אופיר ברק מועמד לפרס "מיתר" לצילום לשנת 2017 וגם מועמד לפרס "HASSELBLAD MASTERS" לשנת 2018.

בימים אילו מכין אופיר ספר צילום לתיעוד הדת הנוצרית בירושלים על כל זרמיה.

כריכת הספר ושני צילומים מתוך הספר:

מאה שערים 2מאה שערים 3מאה שערים

אספנות וחקר של סביבונים

בישראל יש אספנים רבים של סביבונים. אחת מהם היא רחל ברלב, תושבת תל-אביב, שאוספת סביבונים זה עשרים שנה. מלבד הסביבונים עצמם מלקטת רחל גם פריטים שמתייחסים לסביבונים: ספרים עם איורים, סיפורים ושירים, בולים, גלויות, חוברות קומיקס ועוד. רחל היא למעשה "אנציקלופדית סביבונים חיה". היא מפרסמת מאמרים בנושא וממשיכה לחוקרו ללא לאות. תערוכה של האוסף שלה הוצגה בגלריה העירונית ברעננה בדצמבר 2016. אוצרת התערוכה היתה אורנה פיכמן. הקטלוג "סביבון סובב עולם – אוסף רחל ברלב" שהופק לרגל התערוכה מכיל בנוסף לאיורים הרבים, מאמר מקיף שכתבה רחל על מקורות הסביבון, על ההיסטוריה של הסביבון, סוגי הסביבונים, פירוט השמות השונים שניתנו לסביבון, הסביבון בספרות, בפרסומות, בגלויות ובכרטיסי ברכה. זהו המאמר היחיד שקיים בעברית.

כריכת קטלוג

אספן הסביבונים, עזרא כהן, שהגיע לספרייה לחפש מידע על סביבונים, הופתע לגלות את המאמר המקיף שבקטלוג. הוא פרסם על כך בקבוצת הפייסבוק של אספני הסביבונים שהקים וגם יצר קשר טלפוני עם רחל בר לב. עזרא יידע את רחל על התיקייה בנושא החנוכה, שעיין בו בספרייה לעיצוב. רחל הגיעה בעקבות זאת לספרייה ואיתרה בתיקייה יצירת אמנות שלא הכירה שבה מצויר סביבון. הצייר הוא Paul A Lobel. שם הציור – חנוכה. הציור פורסם במגזין Young Israel בדצמבר 1930.

להלן קישור למאמר שכתבה רחל על הסיפור "הסביבון והכדורית" מאת הסופר הדני, הנס כריסטיאן אנדרסן.

http://docs.wixstatic.com/ugd/f3cc23_ef76e51a065747c991f0c7df3982fbb4.pdf