ספריית עיצוב ומידע חזותי

שני ירידים גדולים לספרי אמן מתקיימים בחודשיים הקרובים בתל-אביב ובירושלים. בתל אביב הוא מתקיים בארטפורט, בניהולה של ורדית גרוס מתאריך 2.3.22 עד 5.3.22 . יריד ספרי האמן הראשון בישראל נערך בארטפורט בשנת 2015 ומשך אליו אלפי מבקרים וקונים. היריד עורר עניין רב והוביל לפריחה בתחום ספרי האמן בארץ. לאחר הפוגה של מספר שנים עקב מעבר לבניין חדש ומגבלות הקורונה הוא חוזר גדול ועשיר מתמיד. ביריד יוצגו למעלה מ-300 ספרים שמרביתם אובייקטים אמנותיים ייחודיים שעומדים בפני עצמם ומרחיבים את פעילותו של האמן, חלקם מלווים תערוכות, חלקם מסכמים תקופה וכולם פותחים צוהר לעולם חדש שמתקיים בין הדפים. צילום, ציור, הדפס ואיור, כריכות קשות מעור לצד דפים שחוברו במהדק סיכות, מילים שנשזרות בדימויים, דימויים שהופכים לסיפור, דפדוף שהופך למסע – יריד ספרי האמן הוא חוויה מסעירה ומעוררת חושים. מבחר הספרים ביריד נע בין ספרים שצוירו ונכרכו ביד לכאלו שהודפסו בבית דפוס, בין מהדורות של אלף ספרים למהדורה של ספר אחד יחיד ומיוחד. "חדר הכפפות הלבנות" יוקדש להצגת ספרים יקרי ערך, שנעשו בעבודת פרטנית או בטכניקות הדפס שונות, באופן עצמאי או באחת מסדנאות ההדפס. ספרים שנדיר לפגוש ושהדפדוף בהם לרוב דורש כפפות כדי שלא ייפגעו. לצד הספרים יתקיימו ביריד שיחות ופאנלים על ספרי אמן בהשתתפות אמנים, אוצרים, עורכים ומעצבים, אירועי השקה לספרים חדשים ושלושה מיצגי אמנות שונים שנוצרו במיוחד ליריד ועוסקים בספרי אמן, לצד "משרד פנזינים" בו יופקו ויודפסו חוברות אמן במהלך היריד.

בירושלים הוא מתקיים זו הפעם השלישית בבית הנסן במשך שלושה ימים מתאריך 16.2.22 עד 18.2.22 עם מעל 100 משתתפים, ביניהם אמנים ויוצרים, בתי הוצאה לאור והוצאות קטנות.  במהלך ימי היריד ניתן לעיין ולרכוש מתוך מבחר של יותר מ- 300 ספרי אמנות, ספרי אמן מיוחדים, קטלוגים ועוד, פרי יצירתם של משתתפים מקומיים ובינלאומיים. היריד יציע סדרת אירועים מיוחדים ביניהם השקות ספרים, שיחות ופאנלים בנוכחות היוצרים.

ועוד חדשות נפלאות מהתחום – שירז גרינבאום, צלמת ועורכת ספרים, חברה ואוצרת בקולקטיב אקטיב סטילס, מנחת סדנאות בצילום ומלווה תהליכים יצירתיים, שיזמה ומנהלת עם יאיר מיוחס, אמן, צלם, ויוצר לבמה, מבעלי סטודיו ZOOZ, את אתר מעלעלת https://www.leafing.co.il/library מנהלת כעת אתר חדש ושמו מדף: ספרים שהם אמנות, שיהיה ארכיון מקוון המוקדש לספרי אמן.ית בישראל ונועד לחזק ולחשוף את השדה לקהל הרחב. האתר יעלה במהלך שנת 2022 , ישאף להוות בית לקהילה פעילה של יוצרות.ים, מעצבות.ים, קוראות.ים, ולקדם שיח אהבה על ספרים שהם אמנות והשפעתם על תהליכי יצירה ועל שדה האמנות בארץ. אפשר לשלוח הצעות על ספרי אמנות מקומיים והם יצולמו ויכנסו לאתר. האתר החדש הוא פרי יזמה של מבואות https://mevoot.art/  שהוקמה בשנת 2021, על מנת להניע פעולות עכשוויות בהשראת רעיונותיו של האמן, המבקר והמורה יואב בראל ז״ל. האתר החדש נעשה בשיתוף פעולה עם ורדית גרוס מארטפורט, מגזין מעלעלת, ומשרד החוץ.

ועוד חדשות מהתחום – נפתחה חנות הספרים הייחודית של מגזין III יפו המתמקדת בספרי אמן מקומיים. החנות ממוקמת מול חלל התצוגה של מגזין III יפו והיא חלק אינטגרלי מפעילותו. הנה קישור לאתר החנות: https://www.magasin3.com/he/jaffa/books/

בספריית עיצוב ומידע חזותי בבית אריאלה ניתן לעיין ביותר מ-30 ספרי אמן שונים. לאמנים שמעניקים לנו את ספרם אנו מקיימים מפגש העוסק בתוכנו של הספר. מוזמנים.ות

ארכיון האופנה והטקסטיל ע"ש רוז הוא אוסף האופנה, הטקסטיל והאביזרים הגדול ביותר בארץ. הוא נמצא בקמפוס שנקר ומכיל כ-7000 פריטים החל מהמאה ה-18 ועד היום שנתרמו לשנקר לאורך השנים. האוסף מכיל פריטים מקומיים כמו גם פריטים מכל רחבי העולם העושים שימוש במגוון רחב של טכניקות ידניות ותעשייתיות. הארכיון משמש ככלי רב ערך להוראה, לימוד ולמחקר והוא עומד לרשות סטודנטים, בוגרים, חוקרים ומעצבים. באופן שוטף מתקיימים בארכיון קורסים, הרצאות ושיעורים המתמקדים בבגד ובטקסטיל. טל גרנובסקי אמית, היסטוריונית וחוקרת אופנה, מרצה ומנהלת הארכיון לאופנה וטקסטיל ע"ש רוז, שנקר. בעלת תואר ראשון מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר ותואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב. מחקריה נוגעים באופנה כתופעה תרבותית-חברתית-היסטורית הבאה לידי ביטוי בתחומים שונים של אמנויות החל מבחינת אופנה ברנסנס ועד אופנה ופמניזם בקולנוע הבינלאומי. תחת ניהולה עבר הארכיון מהפכה דיגיטלית וכיום אפשר לגלוש ולהציץ על האוצרות המאוחסנים בו דרך האתר https://rosearchive.shenkar.ac.il/   או עמוד האינסטגרם  https://www.instagram.com/rose_archive_shenkar  בביקורי בארכיון התרשמתי וצילמתי פריטי אופנה של לולה בר, פיני לייטסדורף, רוזי בן יוסף וכן עיצובים לאתא ולמשכית. ביום חמישי הקרוב, 18 בנובמבר 2021, טל גרנובסקי אמית תהיה בבית אריאלה ותרצה על מעצב האופנה אלכסנדר מקווין: פרפורמנס, מוות, דרמה, מלחמות, ציפורים ושחרור. ההרשמה לאירוע בפייסבוק, בדף של בית אריאלה וספריות תל-אביב. ההרצאה ניתנת במסגרת סדרת הרצאות של המגזין המקווןUncoated   שמציין שלש שנים לקיומו. המגזין הושק בספטמבר 2018 ע״י טל סולומון ורדי וחיים שושן, ומטרתו לספק במה ליוצרים וסטודנטים המזינים את סצינת העיצוב והאמנות בארץ ובעולם. העקרונות המנחים של המגזין: כתבות מעוצבות שונה בהתאם לתוכן, חשיפת תכנים מחו״ל כדי לפתוח את השיח המקומי, ביקורת על התחום, פירגון למעצבים ולצלמים פרילנסרים/ות באינדקס שהוקם ויצירת שיתופי פעולה בין מעצבים ואמנים. https://uncoated.co.il

מעצבת הפנים רוני ברטל הגיעה לספריית העיצוב להתרשמות ולעיון בחומרים. להפתעתה מצאה כתבה מאת ניצה דשא, במגזין "בניין ודיור" אוקטובר-נובמבר 1997, בעמודים 86-94, על דירה שתכנן ועיצב האדריכל שון סלצקי בשנות ה-90. את אותה הדירה בדיוק רוני שיפצה ועיצבה בשנת 2015 עבור לקוחה אחרת שרכשה את הדירה. למעשה היא הסירה את מה שתכנן שון סלצקי ועיצבה אותה מחדש, פרט לחלונות שנשארו, זכר למה שהיה. הנה קישור לאתר של רוני ברטל ובו בתים נוספים שעיצבה: https://ronibartal.com/#projects

צילום: יעל פינקוס, סלון הדירה בשנות ה-90

צילום: שי אפשטיין, סלון הדירה בשנת 2016

תערוכת יידישפיץ המוצגת כעת במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון היא תערוכה קבוצתית של קריקטורות וקומיקס ביידיש באוצרות נמרוד רשף ורחל אחונוב. אבני היסוד בגיבוש הרעיון לתערוכה החלו בשתי קריקטורות מאת 'זאב' (יעקב פרקש), שרחל אחונוב מצאה לפני כעשרים שנה באוסף התמונות בבית אריאלה וכיום ספריית עיצוב ומידע חזותי. זוג קריקטורות פוליטיות עשירות ושנונות שפורסמו ב'הארץ'. האחת מ- 1968 והשניה מ-1972, שתיארו את חברי הממשלה בתלבושת גיבורי קלאסיקות ידישאיות, הראשונה בהשראת 'הדיבוק' מאת אנ-סקי  והשניה במחווה לדמויות ראשיות מ'טוביה החלבן' מאת עליכם שלום.

• 

משנת 2018 ואילך נשזרו אט אט חלקי תצרף ממקורות שונים לידי תערוכה בהשראת היידיש ותרבותה. התערוכה היא תצוגת בכורה עולמית על השפעתה של השפה היהודית העתיקה הזו, בת 1300 שנה, על קריקטוריסטים, אמני קומיקס, איור והנפשה לאחר קום המדינה ועד ימינו, בעיתונות העברית, בספרות, במיזמים אמנותיים ובקולנוע  וכן ביצירות מקוריות ופרשנויות חדשות לפתגמים עממיים, מילים ופולקלור, שצוירו במיוחד למיזם. התערוכה נוצרה תודות להיענותם הנלהבת של 63 יוצרים ובני משפחותיהם, ארכיון בית שלום עליכם, ארכיון התיאטרון בבית אריאלה וחברים, שסייעו בהשגת פריטים נדירים אשר חלקם שמורים כעותק יחיד באוספי מוזיאון הקומיקס. כל יצירה חדשה שהצטרפה למיזם רק חיזקה את התחושה המאחדת את כולנו: שהיידיש איננה ככל שפה אחרת, אלא 'בית': חלקי פסיפס של ארצנו משנות תקומתה, ההווי המשפחתי החם עם ההורים, סבא וסבתא, ניגוני שיחות של עוברי אורח ברחובות, השתקפויות של שירים ואגדות העיירה שלמדנו בבית הספר ושידורי טלוויזיה ורדיו בהשראת אוצרות התרבות הללו. התערוכה תוצג במוזיאון הקריקטורה עד אוקטובר 2021.

התקבלה פניה אל הספרייה לאיתור תמונות של זליג קלמנוביץ. הפניה הגיעה ממוזיאון הגאון מוילנה להיסטוריה יהודית שנמצא בוילנה, ליטא. www.jmuseum.lt מצאנו בספרייה תמונה אחת. זליג קלמנוביץ היה פילולוג, חוקר שפת היידיש ומתרגם. הוא תרגם ליידיש את "החייל האמיץ שווייק" של ירוסלב האשק. קלמנוביץ היה ממייסדי מכון "ייווא" YIVO ה"יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט" (המכון המדעי יהודי), שהוקם בשנת 1925 בוילנה והיה המוסד האקדמי היהודי הראשון שאסף וחקר את אוצרות יהדות מזרח אירופה שהיו פזורים בעולם. אנשי המכון שקדו, בין השאר, על סטנדרטיזציה של היידיש בספרות הכתובה ובלימוד השפה במוסדות החינוך השונים, וכן הקפידו שפרסומי המכון ייכתבו ביידיש. המכון עודנו מתקיים ופועל בניו-יורק, וממשיך למלא את תפקידיו המקוריים כארכיון וכמוסד אקדמי לחקר היהדות.

קלמנוביץ כתב יומן בעברית על חייו, "יומן בגטו וילנה". היומן נכתב על-פי סדר כרונולוגי בתמצות רב, האירועים מתוארים בו במשפטים קצרים, ודמויות רבות (יהודיות וגרמניות) מכונות בשמות-צופן. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכלא בגטו וילנה. בתקופה זו המשיך לכתוב את היומן, והיה חבר ב"בריגדת הנייר" שחבריה הבריחו לגטו, על בסיס קבוע, אלפי ספרים ועשרות אלפי מסמכים מהספריות ומ"ייווא". קלמנוביץ גורש למחנות עבודה באסטוניה, שם נספה במחנה העבודה נארווה בשנת 1944. החלק ביומנו העוסק בשואה תורגם ליידיש והוצא לאור על ידי "ייווא" בשנת 1951. הגרסה העברית של היומן פורסמה בשנת 1977. הביא לדפוס ותרגם מיידיש, בנו של קלמנוביץ, שלום לוריא. המוזיאון בוילנה עובד כעת על פרויקט של תרגום היומן שכתב קלמנוביץ לאנגלית ולליטואנית. הספרייה יצרה קשר עם יובל לוריא, בנו של שלום לוריא ונכדו של קלמנוביץ שהסכים בנדיבותו להעביר תמונות מאוספו הפרטי אל המוזיאון בוילנה. עוד מידע על היומן ניתן לקרוא ב"ספר קלמנוביץ" שיצא לאור בשנת 2011 ונמצא בספרייה הלאומית בירושלים.

מרים פוזנר ניהלה את ספריית בית אריאלה ורשת ספריות העיר תל-אביב-יפו במשך עשור ופרשה מתפקידה באוגוסט 2020. מרים התמקדה בעשייה שמטרתה להעניק תרבות ודעת לכל אדם באופן הדמוקרטי ביותר האפשרי. מרים הספיקה לעשות רבות במהלך שנות תפקידה כאשר הקריאה וההנאה ממנה היו במרכז העשייה. מרים ליוותה את תהליך השיפוץ הממושך של בית אריאלה שהסתיים לאחרונה ותרמה לו חזון עדכני למקומה של הספרייה בימינו, רעיונות וחשיבה מקוריים וחדשניים

מרים אספה במשך שנים רבות דימויי קריאה באמנות ועם פרישתה העניקה את האוסף לספריית עיצוב ומידע חזותי בבית אריאלה. כעת האוסף זמין גם דיגיטלית ממחשב הספרייה. האוסף מכיל כ-400 ציורים על גבי גלויות או כרטיסי ברכה או מתוך לוחות שנה שונים המוקדשים לנושא הקריאה של אמנים ואמניות מכל התקופות. בדימויים רואים דמויות שקוראות ספר או מכתב או עיתון בסביבה הביתית או בנוף הפתוח או במהלך נסיעה. כמו כן יש דימויים של טבע דומם עם ספרים. פריט מעניין באוסף הוא לוח השנה של יוניצף משנת 2003 ובו דימויים של ילדים בגילאים שונים ומתרבויות שונות קוראים או לומדים בבית הספר או בבית. הנה כמה דוגמאות מהאוסף:

1857, שעור מאמא ROBERT WALTER WEIR ציור

פרט מציור קיר של דייגו ריברה, ילדים לומדים במקסיקו סיטי, 1922-28

האוסף הצטרף לעוד כ-400 פריטים של קריאה באמנות ובקריקטורה שנאספו כאן במשך השנים וגם הם סרוקים במלואם.

בשנות עבודתה של מרים בספרייה צמח במשרדה אוסף של חפצי נוי הקשורים לקריאה וספרים. חלק מהם מרים רכשה ואחרים קיבלה במתנה. האוסף מכיל מעל 70 פריטים ונמצא כעת בביתה.

אילן יעקבזון, הגיע לספרייה וביקש לראות צילום של שלטי ההנצחה שנמצאים מימין ומשמאל לארון הקודש של בית הכנסת.

אילן הוא הנין של זלמן לבונטין אשר היה הראשון שהגה את הרעיון של בנין בית הכנסת הגדול בתל-אביב, וגם השיג תרומות והלוואות לצורך הבניה. בספר היובל לבית הכנסת הגדול בתל-אביב (הנמצא באולם העיון של בית אריאלה) יש צילום של שלט ההנצחה.

בתיקיית בתי כנסת בתל-אביב הנמצאת בספריית העיצוב יש פרסומת לסיגריות דובק מעיתון דבר השבוע 12 מאי 1961 ובה צילום של בית הכנסת בזמן בנייתו בסביבות שנת 1928.

היו היו זמנים שבהם תמונת בית כנסת השתתפה בפרסומת לסיגריות…

בבית הכנסת הגדול ניתן לראות תצוגה של סביבונים מאוספו של איציק פינקלשטיין.

האתר של בית הכנסת

http://tlvgreatsynagogue.org/

 

 

זוג האמנים ענבל שריד בר-שקד ודודי בר-שקד הגיעו לספריית עיצוב והתרשמו מהעיצוב של הספרייה ומהאוסף המגוון של הספרים והקטלוגים. דודי הוא בוגר אמנות בבצלאל ומצייר קריקטורות כבר עשרים שנה. ענבל מאיירת ספרי ילדים וקריקטוריסטית שאיירה את הספרים "נרקיס מלך הביצה", "שלושת הפרפרים", ו"אריה גיבור ועכבר בן-חור" מאת לוין קיפניס ואת הספרים "הרשימה לילדים", "הרשימה לילדים 2", "אין לי אבל יש לי" ו"האיש שאהב את הטלפון שלו יותר מדי" מאת יובל אברמוביץ'. ביחד וגם כל אחד לחוד הם מציירים קריקטורות או גרפיטי באירועים המשמחים את המשתתפים. מוזמנים להיכנס לאתר שלהם ולהתרשם מעבודתם. https://www.caricaturistim.com/ בביקור בספריית העיצוב, ענבל עיינה בספר מאת Julius Widemann שעוסק בפורטרט המאויר ומכיל פורטרטים שנוצרו בטכניקות שונות על ידי אמנים רבים. על כריכת הספר פורטרט של מארק צוקרברג מאת Raphael Vicenzi.

דודי עיין בספר של הצייר האוסטרי ארנסט פוקס, וסיפר שעבד זמן מה כאסיסטנט בסטודיו שלו שבמונקו. סגנון הציור שלו – ריאליזם פנטסטי – אסכולה שהושפעה מהזרם הסוריאליסטי. לארנסט פוקס סיפור חיים מעניין. הוא נולד לאב יהודי ולאם נוצרייה. כשהיה בן 12 הוטבל לנצרות, וזה מה שהציל את חייו. שתי הדתות באות לידי ביטוי ביצירותיו אשר רבות מהן מסתוריות. כאלה הם הציור "בר מצווה", הנקרא גם "הנסיך" (המופיע על כריכת הספר) וציורים רבים שבהם שילב אותיות עבריות, או מוטיבים המבוססים על חוכמת הנסתר.

טל, מדריכת טיולים, הגיעה לספרייה וחיפשה את מפת חלוקת המגרשים באחוזת-בית ואת מפת האזור על שכונותיו השונות. המפות נמצאות בחוברת אחוזה שהיתה לעיר שיצאה לאור על ידי עמותת משפחות מייסדי תל-אביב. עיצוב החוברת של עדי שטרן והעיצוב הגרפי של דורית ברלין ושרה ליברמן. ציטוט מן החוברת: "עמותת משפחות מייסדי תל-אביב מבקשת לעורר, ליזום ולקחת חלק בתוכניות השימור וההנצחה של אתרים, אירועים ואישים הקשורים בראשיתה של העיר העברית. יציאתם של 66 המשפחות המייסדות מיפו והקמת "אחוזת-בית", הייתה באותם ימים מעשה חלוצי ונועז והיה מאיץ חשוב להתפתחותו של היישוב היהודי בארץ ישראל כולה."

מוזמנים להיכנס לאתר של העמותה:   https://ahuzatbait.org.il/

הנה המפות:

קטלוג תערוכת "מרבדים מדברים" המוצגת בגלריית הסנאט שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוענק לספרייה כמו קטלוגים  נוספים של תערוכות שהתקיימו בגלריה בשנים האחרונות. התערוכה שאצר פרופ' חיים מאור תינעל ב-6 במרץ 2020. האמנים והאמניות המציגים בתערוכה הם בני דתות שונות בישראל וגם כמה מרומניה. "התערוכה משקפת את התופעה המתרחבת, שאמנים רואים בשטיח ובדימויו סמל לניסוח זהותם הלאומית, הדתית, המגדרית או התרבותית. הם בוחרים לספר את סיפוריהם האישיים, המשפחתיים, האתניים, הדתיים או הלאומיים באמצעות השטיחים שהם אורגים או מציירים  או מצלמים".

הנה כמה דימויים המוצגים בתערוכה:

אליהו אריק בוקובזה, השטיח, 2014

פאטמה אבו רומי, ונוס 3, 2017

ראמי גבארין, נורין, 2018