ספריית עיצוב ומידע חזותי

ראשי » 2015 » פברואר

Monthly Archives: פברואר 2015

הצלם זאב אלכסנדרוביץ'

בקטלוג התערוכה, "בין חיפה ליריחו – הערים ההיסטוריות בתצלומיו של זאב אלכסנדרוביץ",

שהוצגה לאחרונה במוזיאון העיר חיפה, כותבת האוצרת, ענבר דרור לקס: "התערוכה מבקשת לחשוף התבוננות מרתקת ורבת-פנים של צלם על החיים העירוניים השוקקים בארץ ישראל ומספקת מבט ייחודי על מגוון האוכלוסיות שחיו כאן."

פועלות במפעל למוצרי בטון טרומיים בחיפה

פועלות במפעל למוצרי בטון טרומיים, חיפה

בקטלוג התערוכה "חולות נודדים – תל-אביב של שנות השלושים בצילומי זאב אלכסנדרוביץ",

שהתקיימה במוזיאון היהודי של גליציה בקרקוב, בשנת 2009, כותב אור אלכסנדרוביץ', נכדו של הצלם: "התלהבותו של אלכסנדרוביץ' מהמדיום של הצילום ניכרת בכמות יוצאת דופן של צילומים שצילם בשנות פעילות ספורות. הצילומים משקפים את חיבתו לבני אדם באשר הם ואת כישרונו ליצור עימם מגע קרוב. ברבים מהצילומים הצליח לתעד מקומות שזר מזדמן היה נמנע או מתקשה להגיע אליהם."

זאב אלכסנדרוביץ - מבט לצפון רחוב נחלת בנימין

מבט לצפון רחוב נחלת בנימין

אלכסנדרוביץ' נודע כתומך נלהב של הרעיון הציוני. בין השנים 1932 ו-1935 ביקר בארץ ישראל שלוש פעמים וצילם בה אלפי צילומים בתור צלם עצמאי. (באותה עת צילום בהיקף כה נרחב נעשה בדרך כלל מטעם גופים ציבוריים)

התערוכה "פולין ופלשתינה – שתי ארצות ושתי כיפות שמיים" התקיימה במוזיאון היהודי של גליציה בקרקוב בשנת 2011. קטלוג התערוכה מציג יהודים מקרקוב המצולמים הן בעיר מולדתם בפולין והן בארץ ישראל.

תפוזים לייצוא בתחנת הרכבת של חדרה בשנת 1932

תפוזים לייצוא בתחנת הרכבת של חדרה בשנת 1932

אלכסנדרוביץ' הרבה לנסוע בעולם עם מצלמתו. בשנת 2008 הוצגה במוזיאון טיקוטין לאמנות בחיפה ובמוזיאון "מנגה לאמנות יפן" בקרקוב התערוכה: "האיש שלנו ביפן: תצלומיו של זאב אלכסנדרוביץ' מביקורו ביפן בשנת 1934". קטלוג התערוכה מתעד את הווי החיים ביפן באותה עת.

זאב אלכסנדרוביץ - יפן 1934

אשה בחזית של מלון מיאקו בקיוטו

הן הקטלוגים של התערוכות והן אלבום "פרשת חיים מצולמת", המוקדש לצלם ולרעייתו לאה שלוש, נתרמו לספרייה על ידי סיני אלכסנדרוביץ', בנו של הצלם.

אוסף זאב אלכסנדרוביץ' בספרייה הלאומית מונה כ-16,000 צילומים. זהו אוסף הצילומים הראשון שעבר דיגיטציה בספרייה הלאומית, וגם האוסף הראשון שהונגש לקהל הרחב דרך אתר הספרייה באינטרנט.

http://web.nli.org.il/sites/nli/Hebrew/digitallibrary/photos/Aleksandrowicz/Pages/default.aspx

(c) כל זכויות הצילומים שמורות לאוסף משפחת אלכסנדרוביץ', תל-אביב.

רחלי רוגל – אמנית כפתורים ולבירינתים

רחלי הגיעה לספרייה בחיפוש חומר ויזואלי בנושא מסוים, כהכנה לתערוכתה הבאה, שתתקיים

בחודש אפריל בתל-אביב. כשסיימה לעיין בחומר, ניהלנו שיחה על כפתורים ולבירינתים (מבוכים).

במהלך השיחה הצלחתי להפתיע את רחלי בפרסומת לבושם שבה מככב כפתור.

כפתור002

הכפתור, בפרסומת לבושם, משנת 1996, מתקשר לחייטות עילית לגברים, שזה תחום התמחותה של חברת קיטון, מנפולי באיטליה. הכיתוב בפרסומת:  WEAR A LEGEND

http://www.kiton.it/en/content/buttons

(C) KITON FRAGNANCES INTERNATIONAL

רחלי רוגל היא אמנית רב תחומית ומרצה בינלאומית שבחרה להציג את העולם באמצעות כפתורים

ולבירינתים. במשך שנים אוספת רוגל כפתורים המגיעים מכל העולם. אין כפתור אחד הדומה

למשנהו. עבודותיה הוצגו במוזיאונים וגלריות בישראל, ארה"ב, יפן, גרמניה, אוסטריה, הולנד,

אנגליה, צרפת ודרום אפריקה. רוגל גיבשה שפה אישית, מקורית ומפתיעה באמצעות חפץ

יומיומי- הכפתור. בעבודותיה היא קושרת בין התפתחותו ההיסטורית של הכפתור לבין קשת רחבה

של נושאים. היצירות הן בעלות אופי מחקרי ואישי, מעין דפי יומן, מרובות רבדים ובעלות מסר

המחבר בין מקורות יהודיים, מיתולוגיים ואירועים אקטואליים.

כפתור הוא אמצעי זיהוי. הוא מסמל  שייכות ומעמד, ויש לו ערך כמשמר זיכרון מאדם יקר, מבגד

אהוב שהתבלה, ממשחקי הילדות.

עבודותיה של רוגל מתאפיינות הן בעבודה עמלנית העשויה בד וכפתורים, והן בתכנון והקמה של

לבירינת לחללים ציבוריים פתוחים או סגורים. שני סוגי העשייה משתלבים לכדי אמירה חידתית אחת

המצריכה את הצופה להתערב, להבין, לנסות ולפענח.

רוגל היא נציגת ישראל באגודת הלבירינתים (מבוכים) העולמית. יוזמת ומעצבת הלבירינתים

הציבוריים הראשונים בישראל, ברחבת "בית העם ההיסטורי" ברחובות (2003).

הלבירינת מתחבר לסוד, אל דבר מה נסתר שעל ההולך בו לגלות. עליו לעבור דרך. הליכה בלבירינת

היא צעידה אחר מסלול קבוע שאיננו מבוך. זוהי הליכה מכוונת. הרהור מתבקש ובא. בסופה של

ההליכה אנחנו מגיעים ליעד. למקום מסומן. מקום שממנו אנחנו יוצאים ברורים יותר, שהרי הלכנו

מכוונים, שקועים ומרוכזים. אפשר שאנחנו מגיעים אל פתרון.

http://www.roggel.com/hindex.html

מוזיאון הכנסת בירושלים

יגאל אמיתי, מדוברות הכנסת, וחבר בצוות העוסק בהקמה של "מוזיאון הכנסת"- מוזיאון חדש שעתיד לקום בירושלים, הגיע לספרייה וחיפש תמונות מישיבות הכנסת במשכניה השונים.

כנסת ראשונה

בנין הכנסת בתל-אביב, שם התקיימו ישיבות הכנסת בשנת 1949

הכנסת שכנה בתל אביב במשך עשרה חודשים מאדר תש"ט (מרץ 1949) ועד כסלו תש"י (דצמבר אותה שנה). באותו מועד היא הועברה, יחד עם כל משרדי הממשלה, בהוראת דוד בן גוריון לירושלים, ואחרי תקופת הסתגלות קצרה הגיעה לבית פרומין. מוזיאון הכנסת יוקם בבית פרומין בירושלים, שבו שכנה הכנסת במשך 16 שנה, עד למעברה למשכן הנוכחי. אחרי שנים רבות שהבניין שימש  את משרד התיירות ואת בתי הדין הרבניים, הוא הוחזר לכנסת, ועתיד להיות משוחזר, ממש כמו בשנות החמישים והשישים, עם אולם מליאה ודיוני ועדות.

מטרת המוזיאון היא לאפשר למבקרים לחוות את חוויית הפרלמנט של מדינת ישראל בראשית שנותיה וחשיפה לערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.

השינוי המתוכנן, כולל שחזור מלא של הקירות החיצוניים של הבניין ושל אולם מליאת הכנסת, שישמש החלל המרכזי של המוזיאון. מזנון הכנסת ישוחזר ויוקמו חללי תצוגה וכיתות לימוד.

חדש020

התמונות נסרקו מתוך החוברת: הכנסת הראשונה למדינת ישראל, הוצאת מעריב, תש"ט. צילומים: בנו רותנברג וא. אילני.