באר איזקסון ופרדסי השרון
עומר הוא צלם המכין סרט תיעודי עבור תאגיד המים של הוד-השרון. הסרט מתעד את הפרויקט הנוכחי של התאגיד: שיקום באר איזקסון שבעיר. במסגרת זו יושבחו מי הבאר ויעשירו במי תהום טבעיים את אספקת המים הקיימת. אזור הבאר ייהפך לאתר היסטורי שימחיש את אורח החיים של המתיישבים הראשונים. לצורך הסרט איתר עומר בספרייה תמונות רבות של תשתיות מים, פרדסים וקטיף פרי הדר. באר איזקסון נקראת על שם צבי איזקסון, שבמהלך שנות העשרים גאל אלפי דונמים של אדמה והכשירם לנטיעת פרדסים. על שטח זה נוסדו המושבות כפר הדר, רמת הדר ורמתיים (כיום חלק מן העיר הוד השרון). במשך עשרות שנים היה איזקסון ממובילי ענף הפרדסנות בארץ ומראשי הפרדסנים. בסוף שנות השלושים הקים עם עמיתיו, וביניהם יצחק רוקח, את "פרדס סינדיקט", שאיחד את הקואופרטיבים שעסקו בפרדסנות. בשנות מלחמת העולם השנייה ארגן ועד משותף לפרדסנים היהודים והערבים שייצג את האינטרסים של ענף הפרדסנות בפני ממשלת המנדט. בעקבות פעילות זו נוסדה מועצת הפיקוח לפרי הדר שהפכה לימים המועצה לשיווק פרי הדר.
הדרי השרון, תצלום מתוך הספר "ישראל – מראות, השגים, מפעלים", הוצאת אור ישראל, תל-אביב,1960
אגרות שנה טובה, גלויות וסטיקרים
לאחרונה נסרקו אגרות שנה טובה, גלויות וסטיקרים מאוספו הפרטי של רפאל גולדמן. הסריקות עומדות לרשות ציבור המבקרים בספרייה.
גלויה בהוצאת ישראנוף, שפת הים והבריכה בתל-אביב
גלויה בהוצאת פלפוט, מלון פנורמה, הר הכרמל בחיפה
אגרת שנה טובה
המעצבת רות אנסל
שירה הלומדת ב"בצפר בנמל" הגיעה לספרייה בחיפוש אחר עבודות של רות אנסל, ארט-דיירקטורית, שבשנות ה-60 של המאה העשרים היתה אחראית לעיצוב הגרפי של המגזין "Harper's Bazaar ". בשנות ה-70 עבדה ב- "The New York Times Magazine " ובשנות ה-80 ב- "Vanity Fair" ו- " "Vogue. בספרייה נמצא גיליון אחד של "Harper's Bazaar" משנת 1964. שירה צילמה גיליון זה.
הספר Hall of Femmes: Ruth Ansel מתעד את הקריירה בת 40 השנה של המעצבת. זהו ספר ראשון בסדרה של ספרים שפרסם הסטודיו השוודי Hjarta Smarta. סטודיו זה חוקר את עבודתן של נשים מעצבות מובילות שהשפיעו על תקופתן.
גלויות ישראליות
ניר בכר, עיתונאי ועורך, מתעניין בגלויות ישראליות שהופקו בארץ בשנים 1970-1950. בחיפוש בספריית העיצוב נמצאו כמאה גלויות ישראליות של ערים, בתי קפה, בתי מלון ועוד. ניר צילם חלק מהגלויות הללו, והוא מעלה אותן לפייסבוק שלו מעת לעת. ההתעניינות של ניר בנושא התעוררה בעקבות אוסף הגלויות של הצלם מרטין פר(MARTIN PAAR). מרטין מכנה את אוספי הגלויות שלו "גלויות משעממות" (BORINGPOSTCARDS). הגלויות משקפות את אורח-החיים של תקופתן, וחושפות מידע רב על הארכיטקטורה של זמנן. הגלויות הבריטיות והגלויות האמריקאיות יצאו לאור בשני ספרים בהוצאת פיידון (PHAIDON).
כמה מהגלויות שאסף מרטין פר
תעלת פנמה
ניו-יורק
תחנת אוטובוסים
כמה גלויות שהוציאה לאור חברת פלפוט ונמצאות בספריית עיצוב
מלון השרון בהרצליה
ככר רמב"ם ברמת-גן
באר-שבע
קורס צילום בעידן הדיגיטלי
מרצה הקורס הוא הצלם אייל לנדסמן. http://www.eyalland.com/eyal.htm
ציטוט של יהושע סובול מתוך הספר של דניאל צ'צ'יק ואורן יזרעאל אור קיים – השקפות על יצירה: "בעיניי יצירה היא הפיכת זמן לחומר. במקרים נדירים יצירה היא הפיכת זמן לחומר חסין-זמן".
התוכנית השנתית של מרכז תרבות בית אריאלה www.ariela.today
שני צילומים שבחרתי מתוך אוסף של 270 ספרי צילום בספריית עיצוב ומידע חזותי:
צילום: אלפרד שטיגליץ מתוך ספרו AT THE LAKE
צילום: יובל יאירי מתוך ספרו LAND
תנועת תרבות
שקד ויונתן, המשתייכים ל"תנועת תרבות" הגיעו לספרייה לעיין בספרים וקטלוגים של ציירים ישראליים. "תנועת תרבות" הוקמה בשנת 2006 על ידי ששה צעירים, בוגרי מגמות אמנות מרחבי הארץ, שעשו את שירותם הצבאי בקהילה, בתחומי האמנות והחינוך. התנועה הוקמה כמסלול הגשמה לצעירים יוצרים, הפועלים לעיצוב דמותה של החברה הישראלית. בין מטרותיה של התנועה: צמצום פערים, חיזוק סולידריות קהילתית ויצירה מקורית של תרבות ואמנות בקרב נוער וקהילה בפריפריה. כיום חברים בתנועה 200 אמנים-מחנכים בגילאי 32-18, המתגוררים ביישובים ברחבי הארץ, בעשרים קבוצות שיתופיות. הם מקיימים פעילות רציפה עם אלפי ילדים, בני נוער ומבוגרים בקהילות. פרויקט ייחודי לתנועה הוא "מוזיאון חי" שפועל כמוזיאון נודד. המוזיאון הראשון מתמקד בחזון החברתי של הרצל. ה"מוזיאון חי" הבא יציג ציירים ומשוררים ישראליים. התנועה מפעילה גם תיאטרון.
ציטוט מדברי המייסדים של התנועה: "אנו, כקבוצה של יוצרים צעירים אשר גדלו והתחנכו בארץ, מאמינים כי דווקא עלינו מוטלת הזכות והאחריות לעיצוב עתידה של החברה בישראל. אנו מאמינים כי על האמנות ועל התרבות מוטל תפקיד חברתי – להיפרד מהקהל ולהתחבר לקהילה!"
אתר התנועה http://www.tarbut-mov.co.il/
בין עשרות הקטלוגים שעיינו בהם שקד ויונתן: "המיתוס של כנען" (הגלריה לאמנות של אוניברסיטת חיפה), "תערוכת הרישום, 1965" (המוזיאון לאמנות חדשה, עיריית חיפה) ו"הצבע השלישי" (בית האמנים, ירושלים)