אילן יעקבזון, הגיע לספרייה וביקש לראות צילום של שלטי ההנצחה שנמצאים מימין ומשמאל לארון הקודש של בית הכנסת.

אילן הוא הנין של זלמן לבונטין אשר היה הראשון שהגה את הרעיון של בנין בית הכנסת הגדול בתל-אביב, וגם השיג תרומות והלוואות לצורך הבניה. בספר היובל לבית הכנסת הגדול בתל-אביב (הנמצא באולם העיון של בית אריאלה) יש צילום של שלט ההנצחה.

בתיקיית בתי כנסת בתל-אביב הנמצאת בספריית העיצוב יש פרסומת לסיגריות דובק מעיתון דבר השבוע 12 מאי 1961 ובה צילום של בית הכנסת בזמן בנייתו בסביבות שנת 1928.

היו היו זמנים שבהם תמונת בית כנסת השתתפה בפרסומת לסיגריות…

בבית הכנסת הגדול ניתן לראות תצוגה של סביבונים מאוספו של איציק פינקלשטיין.

האתר של בית הכנסת

http://tlvgreatsynagogue.org/

זוג האמנים ענבל שריד בר-שקד ודודי בר-שקד הגיעו לספריית עיצוב והתרשמו מהעיצוב של הספרייה ומהאוסף המגוון של הספרים והקטלוגים. דודי הוא בוגר אמנות בבצלאל ומצייר קריקטורות כבר עשרים שנה. ענבל מאיירת ספרי ילדים וקריקטוריסטית שאיירה את הספרים "נרקיס מלך הביצה", "שלושת הפרפרים", ו"אריה גיבור ועכבר בן-חור" מאת לוין קיפניס ואת הספרים "הרשימה לילדים", "הרשימה לילדים 2", "אין לי אבל יש לי" ו"האיש שאהב את הטלפון שלו יותר מדי" מאת יובל אברמוביץ'. ביחד וגם כל אחד לחוד הם מציירים קריקטורות או גרפיטי באירועים המשמחים את המשתתפים. מוזמנים להיכנס לאתר שלהם ולהתרשם מעבודתם. https://www.caricaturistim.com/ בביקור בספריית העיצוב, ענבל עיינה בספר מאת Julius Widemann שעוסק בפורטרט המאויר ומכיל פורטרטים שנוצרו בטכניקות שונות על ידי אמנים רבים. על כריכת הספר פורטרט של מארק צוקרברג מאת Raphael Vicenzi.

דודי עיין בספר של הצייר האוסטרי ארנסט פוקס, וסיפר שעבד זמן מה כאסיסטנט בסטודיו שלו שבמונקו. סגנון הציור שלו – ריאליזם פנטסטי – אסכולה שהושפעה מהזרם הסוריאליסטי. לארנסט פוקס סיפור חיים מעניין. הוא נולד לאב יהודי ולאם נוצרייה. כשהיה בן 12 הוטבל לנצרות, וזה מה שהציל את חייו. שתי הדתות באות לידי ביטוי ביצירותיו אשר רבות מהן מסתוריות. כאלה הם הציור "בר מצווה", הנקרא גם "הנסיך" (המופיע על כריכת הספר) וציורים רבים שבהם שילב אותיות עבריות, או מוטיבים המבוססים על חוכמת הנסתר.

טל, מדריכת טיולים, הגיעה לספרייה וחיפשה את מפת חלוקת המגרשים באחוזת-בית ואת מפת האזור על שכונותיו השונות. המפות נמצאות בחוברת אחוזה שהיתה לעיר שיצאה לאור על ידי עמותת משפחות מייסדי תל-אביב. עיצוב החוברת של עדי שטרן והעיצוב הגרפי של דורית ברלין ושרה ליברמן. ציטוט מן החוברת: "עמותת משפחות מייסדי תל-אביב מבקשת לעורר, ליזום ולקחת חלק בתוכניות השימור וההנצחה של אתרים, אירועים ואישים הקשורים בראשיתה של העיר העברית. יציאתם של 66 המשפחות המייסדות מיפו והקמת "אחוזת-בית", הייתה באותם ימים מעשה חלוצי ונועז והיה מאיץ חשוב להתפתחותו של היישוב היהודי בארץ ישראל כולה."

מוזמנים להיכנס לאתר של העמותה:   https://ahuzatbait.org.il/

הנה המפות:

קטלוג תערוכת "מרבדים מדברים" המוצגת בגלריית הסנאט שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוענק לספרייה כמו קטלוגים  נוספים של תערוכות שהתקיימו בגלריה בשנים האחרונות. התערוכה שאצר פרופ' חיים מאור תינעל ב-6 במרץ 2020. האמנים והאמניות המציגים בתערוכה הם בני דתות שונות בישראל וגם כמה מרומניה. "התערוכה משקפת את התופעה המתרחבת, שאמנים רואים בשטיח ובדימויו סמל לניסוח זהותם הלאומית, הדתית, המגדרית או התרבותית. הם בוחרים לספר את סיפוריהם האישיים, המשפחתיים, האתניים, הדתיים או הלאומיים באמצעות השטיחים שהם אורגים או מציירים  או מצלמים".

הנה כמה דימויים המוצגים בתערוכה:

אליהו אריק בוקובזה, השטיח, 2014

פאטמה אבו רומי, ונוס 3, 2017

ראמי גבארין, נורין, 2018

התערוכה הוצגה במרכז אדמונד דה רוטשילד במסגרת שבוע האיור נובמבר-דצמבר 2019 ומינואר 2020 עברה לספריית העיצוב שבבית אריאלה. התערוכה מתקיימת ביוזמת עיריית תל אביב-יפו ובשיתוף התכנית ללימודי אוצרות בבית הספר ללימודי המשך שנקר ובוגרי המחלקות לתקשורת חזותית: בצלאל, שנקר, המכון הטכנולוגי חולון ומנשר.

בכל שנה יוצאים מכלל שימוש ספרים מרשת הספריות של תל אביב-יפו, ובראשן בית אריאלה. בשנה האחרונה, ביוזמתן של מנהלת מחלקת הספריות בעיריית תל אביב-יפו הגב' מרים פוזנר ושל יעל מרום מבית אריאלה, נאספו חלק מהספרים האלה אל ספרייה זמנית בתכנית לאוצרות עיצוב בבית הספר ללימודי המשך בשנקר. מאיירים צעירים, בוגרי המחלקות לתקשורת חזותית מהשנים האחרונות, התבקשו לתת להם חיים חדשים. בתערוכה יצירות ספרותיות-חזותיות חדשות שנובעות ממפגש המאיירים עם אוסף הסימנים שבספר וסיפורים חדשים שנוצרו בתוך הספרים הישנים.

ביום שלישי 18 בפברואר בשעה 19:00 בערב נקיים שיח גלריה בהשתתפות האמנים ואוצרת המשנה שירה באום.

עקיבא, מורה בבית ספר תיכון, הגיע לספרייה וחיפש מאמר בנושא קריקטורה באופן כללי וגם מאמר שמתמקד בקריקטורות פוליטיות. עקיבא קיבל לעיון כמה ספרים בנושא וביניהם הספר "המאה העשרים בראי הקריקטורה הפוליטית – סוגיות שונות", מאת נחום שגיא שיצא לאור בשנת 2003 בהוצאת משרד החינוך. נחום שגיא היה מורה בבית ספר תיכון עירוני א' בתל-אביב במשך שנים רבות ולימד היסטוריה באמצעות קריקטורות. קריקטורות הן אחד המרחבים של חופש הביטוי ושגיא רואה בקריקטורה הפוליטית טקסט היסטורי נוסף וחשוב ללימוד העבר. סיפרו מכיל מאמר מבוא העוסק בקריקטורה הפוליטית כמקור היסטורי וכאמצעי מתודי בהוראה וגם את הפרקים הבאים: הנאציזם בגרמניה, הפשיזם באיטליה, הקומוניזם בברית המועצות, המשברים הבינלאומיים בשנות השלושים, מלחמת העולם השנייה, ארץ ישראל בתקופת המנדט, מעצמות העל בעידן המלחמה הקרה ומדינת ישראל בשלושים השנים הראשונות. הספר בנוי כך שלכל סוגיה יש מערך שיעור וגם משימות לתלמידים.

נכדתו של הצלם אברהם מלבסקי הגיעה לספריית עיצוב ומידע חזותי וביקשה לדעת מה המידע שיש עליו. מלבסקי נולד בפולין בשנת 1907 ולמד צילום עוד בהיותו נער. אחרי עלייתו לארץ בשנת 1925 הקדיש את עצמו לעבודה חקלאית אך לאחר תקופה קצרה חזר לצלם ועבד כשלושים שנה עבור קרן היסוד וקרן קיימת לישראל. מלבסקי צילם חלוצים בעבודה, פיתוח תשתיות הארץ והתפתחות התעשייה, נטיעות, ייעור הנגב, הווי-חיים, נופים וילדים.

הספרים שמכילים מידע וצילומים של מלבסקי הם: קטלוג התערוכה "קרן קיימת ומצלמת" – תמונות מהקופסה הכחולה 1903-2003, שהוצגה בתחנת הכוח רידינג של חברת החשמל בשנת 2003 והספר "צלמי הארץ- מראשית ימי הצילום ועד היום" מאת ד"ר גיא רז בהוצאת מפה והקיבוץ המאוחד משנת 2003.

התצלום "לעבודה", שצילם מלבסקי במעלה החמישה ב-1937, הפך לאייקון של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל באותה התקופה.

קרן אייל–מלמד, מעצבת תלבושות, הגיעה לספרייה בחיפוש אחר השראה לעיצוב תלבושות של השחקנים בסדרת הטלוויזיה "פאנץ". פאנץ' היא סדרת דרמה שנוצרה על ידי יואב גרוס ועוסקת בעלייתה של סצנת הסטנד-אפ הישראלית בתחילת שנות ה-90. עלילת הסדרה מתרחשת בישראל של שנות ה-90  ועוסקת גם בתחרות שניצתה בין שני מועדוני סטנד-אפ שפעלו אז בארץ: "דומינו גרוס" שהקים עמירם גרוס ו- "קאמל קומדי קלאב" שהקימו שמואל וילוז'ני ובן זיידל. קרן עיינה בספריית העיצוב ב-3 ספרים על חולצות טי-שרט שהיו פריט אופנה פופולרי בשנות ה-90. אחד מהספרים, "ישראל על פי ליפטי" של הציירת, מאיירת ומעצבת הטקסטיל רות אדלר, שהקימה חברה בשם "ליפטי" לעיצוב והדפסת חולצות טי-שירט. הספר מכיל את המתווים המקוריים ואת העיצובים לחולצות מ-1985 עד 1998. נושאי הציורים היו קקטוסים, פרחי בר, ערים ונופים בארץ.

צבר על הים התיכון, 1998, רות אדלר (עמוד 87)

מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון סורק אוספי קריקטורות של קריקטוריסטים ישראליים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת הרווארד. בין האוספים שכבר נסרקו: מאיר "מייק" רונן (אוסף המכיל 15 אלף קריקטורות), זאב (יעקב פרקש), פרידל שטרן, דידי וצילה מנוסי ועוד. הקונטקסט הפוליטי, חברתי ותרבותי של קריקטורה שפורסמה לפני שנים אינו מובן, אלא אם מעיינים בכתבות העיתונות של אותה תקופה. צוות של מפענחים, בהנחיית הילה זהבי, שוקד על פענוח הקריקטורות הסרוקות. יורם שמיר, אשר גיבש את קבוצת המפענחים, נעזר במדור העיתונות של בית אריאלה כדי לאתר קריקטורות של דידי וצילה מנוסי שהתפרסמו בעיתון ידיעות אחרונות. שלמה כהן, מעצב גרפי וקריקטוריסט צייר את "יורם וחברים", קריקטורה שמתעדת את הפעילות בבית אריאלה.

יורם ביקר גם בספריית עיצוב ומידע חזותי (שנמצאת ליד מדור העיתונות) ועיין בתיקייה המכילה מספר קריקטורות של דידי וצילה. על כל קריקטורה מופיע תאריך פרסומה בעיתון ידיעות אחרונות, מידע חיוני למחקר.

קריקטורה שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות 26 מאי 1997

יורם שמיר הוא הבן של גבריאל שמיר. האחים גבריאל ומקסים שמיר היו מעצבים גרפיים בישראל ובין עיצוביהם נמנה סמל המדינה. יורם עסק בפרסום וביחסי ציבור וכיום הינו אוצר וחוקר של גרפיקה ישראלית. באוסף הספרים של ספריית העיצוב מופיעים פרסומיו של יורם שמיר. שני ספרים בעריכתו: "האחים שמיר: מעצבים שהיו לסמל" ו- "רק צעקה תגיע: מאוצר הכרזות של מכון ז'בוטינסקי". ושני קטלוגים של תערוכות שאצר: "כהן שלמה מסביר פנים"  ו- "הפילהרמונית בקו ובצליל". יורם שמיר הקים אתר שמציג את מכלול העבודות של האחים שמיר. http://shamir-brothers.com תערוכות אחרונות שאצר יורם שמיר: "עצמאות באמנות האחים שמיר" בלטביה ותערוכת "הקריקטורה עולה בדרגה" בבית אריאלה. יורם העשיר את ספריית העיצוב בספרים וקטלוגים רבים מספרייתו הפרטית והם זמינים לעיון עבור מבקרינו.