ספריית עיצוב ומידע חזותי

ראשי » Uncategorized

Category Archives: Uncategorized

זליג קלמנוביץ

התקבלה פניה אל הספרייה לאיתור תמונות של זליג קלמנוביץ. הפניה הגיעה ממוזיאון הגאון מוילנה להיסטוריה יהודית שנמצא בוילנה, ליטא. www.jmuseum.lt מצאנו בספרייה תמונה אחת. זליג קלמנוביץ היה פילולוג, חוקר שפת היידיש ומתרגם. הוא תרגם ליידיש את "החייל האמיץ שווייק" של ירוסלב האשק. קלמנוביץ היה ממייסדי מכון "ייווא" YIVO ה"יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט" (המכון המדעי יהודי), שהוקם בשנת 1925 בוילנה והיה המוסד האקדמי היהודי הראשון שאסף וחקר את אוצרות יהדות מזרח אירופה שהיו פזורים בעולם. אנשי המכון שקדו, בין השאר, על סטנדרטיזציה של היידיש בספרות הכתובה ובלימוד השפה במוסדות החינוך השונים, וכן הקפידו שפרסומי המכון ייכתבו ביידיש. המכון עודנו מתקיים ופועל בניו-יורק, וממשיך למלא את תפקידיו המקוריים כארכיון וכמוסד אקדמי לחקר היהדות.

קלמנוביץ כתב יומן בעברית על חייו, "יומן בגטו וילנה". היומן נכתב על-פי סדר כרונולוגי בתמצות רב, האירועים מתוארים בו במשפטים קצרים, ודמויות רבות (יהודיות וגרמניות) מכונות בשמות-צופן. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכלא בגטו וילנה. בתקופה זו המשיך לכתוב את היומן, והיה חבר ב"בריגדת הנייר" שחבריה הבריחו לגטו, על בסיס קבוע, אלפי ספרים ועשרות אלפי מסמכים מהספריות ומ"ייווא". קלמנוביץ גורש למחנות עבודה באסטוניה, שם נספה במחנה העבודה נארווה בשנת 1944. החלק ביומנו העוסק בשואה תורגם ליידיש והוצא לאור על ידי "ייווא" בשנת 1951. הגרסה העברית של היומן פורסמה בשנת 1977. הביא לדפוס ותרגם מיידיש, בנו של קלמנוביץ, שלום לוריא. המוזיאון בוילנה עובד כעת על פרויקט של תרגום היומן שכתב קלמנוביץ לאנגלית ולליטואנית. הספרייה יצרה קשר עם יובל לוריא, בנו של שלום לוריא ונכדו של קלמנוביץ שהסכים בנדיבותו להעביר תמונות מאוספו הפרטי אל המוזיאון בוילנה. עוד מידע על היומן ניתן לקרוא ב"ספר קלמנוביץ" שיצא לאור בשנת 2011 ונמצא בספרייה הלאומית בירושלים.

תרבות הקריאה באמנות – אוסף מרים פוזנר

מרים פוזנר ניהלה את ספריית בית אריאלה ורשת ספריות העיר תל-אביב-יפו במשך עשור ופרשה מתפקידה באוגוסט 2020. מרים התמקדה בעשייה שמטרתה להעניק תרבות ודעת לכל אדם באופן הדמוקרטי ביותר האפשרי. מרים הספיקה לעשות רבות במהלך שנות תפקידה כאשר הקריאה וההנאה ממנה היו במרכז העשייה. מרים ליוותה את תהליך השיפוץ הממושך של בית אריאלה שהסתיים לאחרונה ותרמה לו חזון עדכני למקומה של הספרייה בימינו, רעיונות וחשיבה מקוריים וחדשניים

מרים אספה במשך שנים רבות דימויי קריאה באמנות ועם פרישתה העניקה את האוסף לספריית עיצוב ומידע חזותי בבית אריאלה. כעת האוסף זמין גם דיגיטלית ממחשב הספרייה. האוסף מכיל כ-400 ציורים על גבי גלויות או כרטיסי ברכה או מתוך לוחות שנה שונים המוקדשים לנושא הקריאה של אמנים ואמניות מכל התקופות. בדימויים רואים דמויות שקוראות ספר או מכתב או עיתון בסביבה הביתית או בנוף הפתוח או במהלך נסיעה. כמו כן יש דימויים של טבע דומם עם ספרים. פריט מעניין באוסף הוא לוח השנה של יוניצף משנת 2003 ובו דימויים של ילדים בגילאים שונים ומתרבויות שונות קוראים או לומדים בבית הספר או בבית. הנה כמה דוגמאות מהאוסף:

2016 הכתר WEN WU ציור
ציור הנרי לרול, המכתב, מוזיאון לאמנויות יפות, פו, צרפת
ציור לוריטס אנדרסן רינג, בארוחת הבוקר, 1898
צייר גרמני לא ידוע, סטודנט לומד, מאה 19

1857, שעור מאמא ROBERT WALTER WEIR ציור

זמן הלימוד שלנו HIROKO SASAKI ציור
ציור הרי הרמן רוזלנד, המלומד

פרט מציור קיר של דייגו ריברה, ילדים לומדים במקסיקו סיטי, 1922-28

1805, ציור המשויך לתומס פול, בספרייה בככר סנט גיימס
1989, ציור קיק זיילר, נרדמה
מדף ספרי המצאות, בחנות בספרייה הבודלריאנית, באוקספורד, אנגליה

האוסף הצטרף לעוד כ-400 פריטים של קריאה באמנות ובקריקטורה שנאספו כאן במשך השנים וגם הם סרוקים במלואם.

המשורר , O.J. OLBERTZ איור
איור שמואל כץ מעיתון מעריב 8 ביוני 1983

בשנות עבודתה של מרים בספרייה צמח במשרדה אוסף של חפצי נוי הקשורים לקריאה וספרים. חלק מהם מרים רכשה ואחרים קיבלה במתנה. האוסף מכיל מעל 70 פריטים ונמצא כעת בביתה.

אוסף חפצי הנוי של מרים
אוסף חפצי הנוי של מרים

בית הכנסת הגדול בתל-אביב

אילן יעקבזון, הגיע לספרייה וביקש לראות צילום של שלטי ההנצחה שנמצאים מימין ומשמאל לארון הקודש של בית הכנסת.

ארון הקודש בית הכנסת הגדול ספר היובל לבית הכנסת הגדול

אילן הוא הנין של זלמן לבונטין אשר היה הראשון שהגה את הרעיון של בנין בית הכנסת הגדול בתל-אביב, וגם השיג תרומות והלוואות לצורך הבניה. בספר היובל לבית הכנסת הגדול בתל-אביב (הנמצא באולם העיון של בית אריאלה) יש צילום של שלט ההנצחה.

הנצחת בני משפחת לבונטין בית הכנסת הגדול ספר היובל לבית הכנסת הגדול

בתיקיית בתי כנסת בתל-אביב הנמצאת בספריית העיצוב יש פרסומת לסיגריות דובק מעיתון דבר השבוע 12 מאי 1961 ובה צילום של בית הכנסת בזמן בנייתו בסביבות שנת 1928.

פרסומת לסיגריות דובק צילום בית הכנסת הגדול בבניה 1928 דבר השבוע 12 מאי 1961 היו היו זמנים שבהם תמונת בית כנסת השתתפה בפרסומת לסיגריות…

בבית הכנסת הגדול ניתן לראות תצוגה של סביבונים מאוספו של איציק פינקלשטיין.

סביבונים בית הכנסת הגדול

האתר של בית הכנסת

http://tlvgreatsynagogue.org/

 

 

בדרך למוזיאון עוצרים בספריית עיצוב ומידע חזותי

זוג האמנים ענבל שריד בר-שקד ודודי בר-שקד הגיעו לספריית עיצוב והתרשמו מהעיצוב של הספרייה ומהאוסף המגוון של הספרים והקטלוגים. דודי הוא בוגר אמנות בבצלאל ומצייר קריקטורות כבר עשרים שנה. ענבל מאיירת ספרי ילדים וקריקטוריסטית שאיירה את הספרים "נרקיס מלך הביצה", "שלושת הפרפרים", ו"אריה גיבור ועכבר בן-חור" מאת לוין קיפניס ואת הספרים "הרשימה לילדים", "הרשימה לילדים 2", "אין לי אבל יש לי" ו"האיש שאהב את הטלפון שלו יותר מדי" מאת יובל אברמוביץ'. ביחד וגם כל אחד לחוד הם מציירים קריקטורות או גרפיטי באירועים המשמחים את המשתתפים. מוזמנים להיכנס לאתר שלהם ולהתרשם מעבודתם. https://www.caricaturistim.com/ בביקור בספריית העיצוב, ענבל עיינה בספר מאת Julius Widemann שעוסק בפורטרט המאויר ומכיל פורטרטים שנוצרו בטכניקות שונות על ידי אמנים רבים. על כריכת הספר פורטרט של מארק צוקרברג מאת Raphael Vicenzi.

כריכת הספר פורטרטים

דודי עיין בספר של הצייר האוסטרי ארנסט פוקס, וסיפר שעבד זמן מה כאסיסטנט בסטודיו שלו שבמונקו. סגנון הציור שלו – ריאליזם פנטסטי – אסכולה שהושפעה מהזרם הסוריאליסטי. לארנסט פוקס סיפור חיים מעניין. הוא נולד לאב יהודי ולאם נוצרייה. כשהיה בן 12 הוטבל לנצרות, וזה מה שהציל את חייו. שתי הדתות באות לידי ביטוי ביצירותיו אשר רבות מהן מסתוריות. כאלה הם הציור "בר מצווה", הנקרא גם "הנסיך" (המופיע על כריכת הספר) וציורים רבים שבהם שילב אותיות עבריות, או מוטיבים המבוססים על חוכמת הנסתר.

ציור ארנסט פוקס בר-מצוה או הנסיך

מפות של תל-אביב בתקופת אחוזת-בית

טל, מדריכת טיולים, הגיעה לספרייה וחיפשה את מפת חלוקת המגרשים באחוזת-בית ואת מפת האזור על שכונותיו השונות. המפות נמצאות בחוברת אחוזה שהיתה לעיר שיצאה לאור על ידי עמותת משפחות מייסדי תל-אביב. עיצוב החוברת של עדי שטרן והעיצוב הגרפי של דורית ברלין ושרה ליברמן. ציטוט מן החוברת: "עמותת משפחות מייסדי תל-אביב מבקשת לעורר, ליזום ולקחת חלק בתוכניות השימור וההנצחה של אתרים, אירועים ואישים הקשורים בראשיתה של העיר העברית. יציאתם של 66 המשפחות המייסדות מיפו והקמת "אחוזת-בית", הייתה באותם ימים מעשה חלוצי ונועז והיה מאיץ חשוב להתפתחותו של היישוב היהודי בארץ ישראל כולה."

מוזמנים להיכנס לאתר של העמותה:   https://ahuzatbait.org.il/

הנה המפות:

תוכנית חלוקת המגרשים באחוזת-בית חוברת אחוזה שהיתה לעיר תיקיה תל-אביב עד שנת 1948

אזור יפו והשטח שנרכש להקמתה של אחוזת-בית חוברת אחוזה שהיתה לעיר תיקיה תל-אביב עד שנת 1948

מרבדים מדברים

קטלוג תערוכת "מרבדים מדברים" המוצגת בגלריית הסנאט שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוענק לספרייה כמו קטלוגים  נוספים של תערוכות שהתקיימו בגלריה בשנים האחרונות. התערוכה שאצר פרופ' חיים מאור תינעל ב-6 במרץ 2020. האמנים והאמניות המציגים בתערוכה הם בני דתות שונות בישראל וגם כמה מרומניה. "התערוכה משקפת את התופעה המתרחבת, שאמנים רואים בשטיח ובדימויו סמל לניסוח זהותם הלאומית, הדתית, המגדרית או התרבותית. הם בוחרים לספר את סיפוריהם האישיים, המשפחתיים, האתניים, הדתיים או הלאומיים באמצעות השטיחים שהם אורגים או מציירים  או מצלמים".

הנה כמה דימויים המוצגים בתערוכה:

אליהו אריק בוקובזה, השטיח, 2014

הדפס על לינולאום אליהו אריק בוקובזה השטיח 2014 קטלוג מרבדים מדברים

פאטמה אבו רומי, ונוס 3, 2017

ציור פאטמה אבו רומי ונוס 3 2017 קטלוג מרבדים מדברים

ראמי גבארין, נורין, 2018

ציור ראמי גבארין נורין 2018 קטלוג מרבדים מדברים

תערוכה קבוצתית: יצאו מכלל שימוש – ספרים ישנים מקבלים חיים חדשים

התערוכה הוצגה במרכז אדמונד דה רוטשילד במסגרת שבוע האיור נובמבר-דצמבר 2019 ומינואר 2020 עברה לספריית העיצוב שבבית אריאלה. התערוכה מתקיימת ביוזמת עיריית תל אביב-יפו ובשיתוף התכנית ללימודי אוצרות בבית הספר ללימודי המשך שנקר ובוגרי המחלקות לתקשורת חזותית: בצלאל, שנקר, המכון הטכנולוגי חולון ומנשר.

בכל שנה יוצאים מכלל שימוש ספרים מרשת הספריות של תל אביב-יפו, ובראשן בית אריאלה. בשנה האחרונה, ביוזמתן של מנהלת מחלקת הספריות בעיריית תל אביב-יפו הגב' מרים פוזנר ושל יעל מרום מבית אריאלה, נאספו חלק מהספרים האלה אל ספרייה זמנית בתכנית לאוצרות עיצוב בבית הספר ללימודי המשך בשנקר. מאיירים צעירים, בוגרי המחלקות לתקשורת חזותית מהשנים האחרונות, התבקשו לתת להם חיים חדשים. בתערוכה יצירות ספרותיות-חזותיות חדשות שנובעות ממפגש המאיירים עם אוסף הסימנים שבספר וסיפורים חדשים שנוצרו בתוך הספרים הישנים.

ביום שלישי 18 בפברואר בשעה 19:00 בערב נקיים שיח גלריה בהשתתפות האמנים ואוצרת המשנה שירה באום.

קריקטורות פוליטיות

עקיבא, מורה בבית ספר תיכון, הגיע לספרייה וחיפש מאמר בנושא קריקטורה באופן כללי וגם מאמר שמתמקד בקריקטורות פוליטיות. עקיבא קיבל לעיון כמה ספרים בנושא וביניהם הספר "המאה העשרים בראי הקריקטורה הפוליטית – סוגיות שונות", מאת נחום שגיא שיצא לאור בשנת 2003 בהוצאת משרד החינוך. נחום שגיא היה מורה בבית ספר תיכון עירוני א' בתל-אביב במשך שנים רבות ולימד היסטוריה באמצעות קריקטורות. קריקטורות הן אחד המרחבים של חופש הביטוי ושגיא רואה בקריקטורה הפוליטית טקסט היסטורי נוסף וחשוב ללימוד העבר. סיפרו מכיל מאמר מבוא העוסק בקריקטורה הפוליטית כמקור היסטורי וכאמצעי מתודי בהוראה וגם את הפרקים הבאים: הנאציזם בגרמניה, הפשיזם באיטליה, הקומוניזם בברית המועצות, המשברים הבינלאומיים בשנות השלושים, מלחמת העולם השנייה, ארץ ישראל בתקופת המנדט, מעצמות העל בעידן המלחמה הקרה ומדינת ישראל בשלושים השנים הראשונות. הספר בנוי כך שלכל סוגיה יש מערך שיעור וגם משימות לתלמידים.

כריכת ספר נחום שגיא

הצלם אברהם מלבסקי

נכדתו של הצלם אברהם מלבסקי הגיעה לספריית עיצוב ומידע חזותי וביקשה לדעת מה המידע שיש עליו. מלבסקי נולד בפולין בשנת 1907 ולמד צילום עוד בהיותו נער. אחרי עלייתו לארץ בשנת 1925 הקדיש את עצמו לעבודה חקלאית אך לאחר תקופה קצרה חזר לצלם ועבד כשלושים שנה עבור קרן היסוד וקרן קיימת לישראל. מלבסקי צילם חלוצים בעבודה, פיתוח תשתיות הארץ והתפתחות התעשייה, נטיעות, ייעור הנגב, הווי-חיים, נופים וילדים.

קטן

הספרים שמכילים מידע וצילומים של מלבסקי הם: קטלוג התערוכה "קרן קיימת ומצלמת" – תמונות מהקופסה הכחולה 1903-2003, שהוצגה בתחנת הכוח רידינג של חברת החשמל בשנת 2003 והספר "צלמי הארץ- מראשית ימי הצילום ועד היום" מאת ד"ר גיא רז בהוצאת מפה והקיבוץ המאוחד משנת 2003.

צילום אברהם מלבסקי מעלה החמישה 1937 קטלוג קרן קיימת ומצלמת

התצלום "לעבודה", שצילם מלבסקי במעלה החמישה ב-1937, הפך לאייקון של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל באותה התקופה.

עיצוב תלבושות לסדרת טלוויזיה ישראלית

קרן אייל–מלמד, מעצבת תלבושות, הגיעה לספרייה בחיפוש אחר השראה לעיצוב תלבושות של השחקנים בסדרת הטלוויזיה "פאנץ". פאנץ' היא סדרת דרמה שנוצרה על ידי יואב גרוס ועוסקת בעלייתה של סצנת הסטנד-אפ הישראלית בתחילת שנות ה-90. עלילת הסדרה מתרחשת בישראל של שנות ה-90  ועוסקת גם בתחרות שניצתה בין שני מועדוני סטנד-אפ שפעלו אז בארץ: "דומינו גרוס" שהקים עמירם גרוס ו- "קאמל קומדי קלאב" שהקימו שמואל וילוז'ני ובן זיידל. קרן עיינה בספריית העיצוב ב-3 ספרים על חולצות טי-שרט שהיו פריט אופנה פופולרי בשנות ה-90. אחד מהספרים, "ישראל על פי ליפטי" של הציירת, מאיירת ומעצבת הטקסטיל רות אדלר, שהקימה חברה בשם "ליפטי" לעיצוב והדפסת חולצות טי-שירט. הספר מכיל את המתווים המקוריים ואת העיצובים לחולצות מ-1985 עד 1998. נושאי הציורים היו קקטוסים, פרחי בר, ערים ונופים בארץ.

ציור רות אדלר צבר על הים התיכון 1998 ספר ישראל על פי ליפטי

צבר על הים התיכון, 1998, רות אדלר (עמוד 87)