ספריית עיצוב ומידע חזותי

Start here

צילום איקוני של מיכה פרי – הנפת דגל הדיו ב-10 במרץ 1949

החודש מלאו 70 שנה לצילום הנפת דגל הדיו, שהפך עם השנים לאחד מסמלי יום העצמאות. חוקר התרבות אלי אשד פרסם מאמר מקיף בנושא. להלן הקישור למאמרו:

https://no666.wordpress.com/2019/03/10/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95/

במהלך המחקר הגיע אשד לספריית העיצוב ואיתר בה כמה פריטים:

מאמר של ד"ר גיא רז בספרו "צלמי הארץ" וצילומים

צילום מיכה פרי הנפת דגל הדיו 10 מרץ 1949 ספר צלמי הארץ גיא רז

צילום של עדי נס בקטלוג תערוכה שהוצגה במוזיאון תל-אביב

צילום עדי נס 1998 ללא כותרת ספר עדי נס מוזיאון תל אביב לאמנות

"איור של מ. אריה לשער חוברת לילדים מהספר "דרך העצמאות

כריכת ספר לילדים עיצוב מ אריה הוצאת עופר שנות ה-50 ספר דרךהעצמאות

מאמר מעיתון דבר השבוע מתאריך 28.2.1969

כתבה דבר השבוע 28 פברואר 1969 צילום מיכה פרי הנפת דגל הדיו

תרבות ואמנות ברחובות בייג'ינג העתיקה

ספר יוצא דופן,"Hu Tong Beijing" הגיע לאחרונה לספריית העיצוב. הספר מתעד את ההיסטוריה, את התרבות ואת חיי היום יום של דיירי רחובותיה העתיקים והצרים של העיר בייג'ינג בסין. ההסבר המילולי בספר מלווה באמצעים חזותיים מרהיבים ומעוררי השראה. בכל פרק משולבים בולים מקוריים ומגזרות נייר מקוריות, המשקפים את אורח החיים הייחודי של הסינים. הפריטים הינם בעלי ערך אמנותי ואספני. הספר, עותק מספר שלושים וארבע מתוך עשרת אלפים עותקים, מעשיר את ספריית העיצוב בנכס ייחודי מסין.

 

תמרה יובל ג'ונס ותערוכת מקום לאופנה במוזיאון ישראל

כחלק מעבודת האוצרות בתערוכת "מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי" והעבודה על הספר המלווה את התערוכה הגיעה תמרה לספרייה. תמרה, מעצבת אופנה, מרצה בכירה, ויוזמת התערוכה, בחרה כמה צילומי אופנה ישראלית מתוך חוברות של מכון היצוא הישראלי משנות ה-60 שנמצאים בתיקיות האופנה. הצילומים מוצגים בסרטונים המוקרנים בתערוכה במוזיאון ישראל ובספר. מוזיאון ישראל העניק לספרייה את ספר התערוכה.

אופנת ערו צילום פיטר הרצוג דוגמנית הלית קטמור חוברת ISRAEL FASHION 1968 מכון היצוא הישראלי

אופנת ערו, צילום פיטר הרצוג, דוגמנית הלית ישורון

תמרה הוסיפה לאוסף הפריטים הסרוקים של ספריית העיצוב ארבעה דגמים שלה למשכית משנת 1971.כמו כן תרמה לספרייה מגזינים שונים של אופנה משנות ה-60 וה-70.

משכית 1971 עיצוב תמרה יובל צילום בן לם דוגמניות אביבה בנאי וקרין דונסקי

משכית, 1971, צילום בן לם, עיצוב תמרה יובל ג'ונס, דוגמניות אביבה בנאי וקארין דונסקי

התערוכה מרשימה ומרתקת ומוצגת במוזיאון ישראל עד פברואר 2019.

פלורנטין מכורתי

אילן צילינסקי הוציא לאור את ספרו "פלורנטין מכורתי". הספר מתעד את זיכרונותיו משכונת פלורנטין, עת התגורר בה בשנות ה-60 וה-70 כשהיה ילד ונער. הכתיבה הקולחת של אילן היא מקבץ של סיפורים קצרים הממחישים את הווי החיים של השכונה. הכותב מתאר את המקומות בשכונה ומספר על הדמויות הייחודיות שחיו בה. הספר מכיל צילומים רבים של השכונה ועשוי לעניין גם את מי שגר בפלורנטין היום ורוצה לטעום מהחיים של פעם שם. הצילומים נלקחו ממקורות שונים המפורטים בעמוד הראשון. בעת המחקר החזותי עבור הספר, אילן הגיע לספרייה לחפש צילום של קיוסק מסוים שהיה בשכונה, כמו גם צילומים של הצלם אסף קוטין ז"ל שפורסמו בעיתון מעריב.

כריכת הספר פלורנטין מכורתי צילום אילן צילינסקי

ברלין וניו-יורק בעבודותיה של האמנית רוני סתר

לצורך עבודת אמנות חדשה, הגיעה רוני סתר לספרייה וחיפשה צילומים מניו-יורק משנות ה-50. בתיקיית ניו-יורק מצאה צילום של הצלם הגרמני MAX SCHELER (המשתרע על שני עמודים). הצילום פורסם בעיתון דר שפיגל בכתבה מאת הנס הבה על ניו-יורק.

 

סתר פנתה למנהל העיזבון של הצלם, פר אולף ריכטר, בהמבורג, וקיבלה את אישורו ליצור מהצילום עבודת אמנות בטכניקה שבה היא עובדת. האמנית מגדילה ומדפיסה את הצילום על שקף דורטרנס. על השקף היא מוסיפה את רישומיה בחריטה. את השקף היא מכניסה לתוך קופסאות בעלות תאורת לד אחורית. עבודה זו על העיר ניו-יורק מוצגת בגלריה למון פריים שבנמל תל-אביב

רוני סתר הצילום השלם

בימים אלה, בגלריה העירונית ברעננה, מציגה רוני סתר תערוכת יחיד המתמקדת בעיר ברלין של שנות ה-20 של המאה הקודמת. שם התערוכה: "מה שהיה ומה שעשוי היה להיות". בקטלוג שהופק לרגל התערוכה כותבת האוצרת אורנה פיכמן: "סתר בוחרת בשנים האחרונות לערוך מסע אל ברלין של תקופת רפובליקת ויימאר (בין שתי מלחמות עולם). מסע שהניב סדרת עבודות גדולה, אשר הוכנה כולה בהשראת ספרי הילדים המפורסמים של הסופר הגרמני אריך קסטנר: 'אמיל והבלשים', 'פצפונת ואנטון', '35 במאי', 'אורה הכפולה' ועל עלילת הספר (למבוגרים): 'ברלין – אלכסנדרפלאץ' של הסופר היהודי-גרמני אלפרד דבלין". התערוכה מוצגת לרגל פסטיבל "על כנפי הדמיון" וחודש הקריאה המתקיימים ברעננה. התערוכה תנעל ב-14.7.18

פרסומות לקפה

אריאל, שלמדה תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון, הגיעה לספרייה כדי לשאוב השראה לפרויקטים ייחודיים שלה בתחום העיצוב. אריאל עיינה בספרי כרזות, לוגו וטיפוגרפיה ובתיקיות של פרסומות. לבסוף החליטה להתמקד בפרסומות לקפה. להלן שלש פרסומות מתיקיית "קפה" שבאוסף.

כרזת פרסומת לקפה גילברט תחילת מאה 20 JACQUES SAIGNIER מוסף פרסומי הארץ מרץ 2003

כרזת פרסומת לקפה גילברט מתחילת המאה 20 בעיצוב JACQUES SAIGNIER מתוך מוסף פרסומי הארץ מרץ 2003

פרסומת לקפה MELLITTA STERN 7 אוקטובר 1976

פרסומת לקפה מליטה מתוך עיתון STERN 7 באוקטובר 1976

פרסומת לקפה מגזין THE DIPLOMAT ינואר 1962

פרסומת לקפה מתוך המגזין THE DIPLOMAT  ינואר 1962

התפתחות התרבות הכלבנית בארץ

תמי בר-יוסף חוקרת את התפתחות התרבות הכלבנית בארץ מלפני קום המדינה עד ימינו. המחקר נעשה במסגרת תואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה ובמסגרת היותה חברה בפורום חוקרי קשרי אדם-חיה באוניברסיטת תל-אביב. אחד הנושאים הנחקרים על ידה הוא כיצד השפיע שימושם של הנאצים בכלבים נגד יהודים בתקופת השואה על היחס לכלבים בחברה היהודית בישראל. מניסיונה ככלבנית ובעקבות ראיונות רבים שערכה הסיקה בר-יוסף כי שימוש זה גרם לחסם תרבותי כנגד כלבים. חסם זה היה דומיננטי בשנות השישים והשבעים והשתחרר ברובו בעשור האחרון. חסם זה השפיע על התפתחות הכלבנות המקצועית בארץ, הן הצבאית והן האזרחית. דוגמה לאירוע קשה שקשור לנושא זה הוא "ליל הכלבים" שהתרחש בחודש ספטמבר 1990. חברת "סולתם" שרשמה הפסדים של יותר מ-60 מיליון ש"ח, הודיעה על כוונתה לפטר רבים מעובדי המפעל ביקנעם. בתגובה להודעת הפיטורים הושבת הייצור ועובדי המפעל התבצרו בו. הנהלת המפעל שכרה חברת אבטחה שהגיעה באישון לילה ופרצה בכוח למפעל עם 40 כלבי רוטביילר כדי לפנות את העובדים המתבצרים. האירוע תועד באמצעי התקשורת ועורר ביקורת ציבורית וסערה פוליטית. הוקמה ועדת חקירה ובוצעו פיטורים בהנהלה. תמי הגיעה לספרייה לחפש צילומים מאותו אירוע וגם דוגמאות נוספות לאירועים שהושפעו מהשימוש בכלבים נגד יהודים בשואה. ב-12 בפברואר 2018 תרצה תמי בר-יוסף בכנס של האגודה לגרונטולוגיה בגני התערוכה בתל-אביב. שם ההרצאה: "נאצים, כלבים וזיכרון קולקטיבי – על השפעות השואה בעיצוב יחס שלילי לכלבים בחברה היהודית בישראל".

פתיחת עונת הציד באזור רמלה שנות ה-30 צילום צבי אורון-אורושקס קטלוג בשירות הנציב העליון

צילום הקשור לתרבות הכלבנית בארץ, מאת צבי אורון (אורושקס), מתאר את פתיחת עונת הציד באזור רמלה בשנות ה-30.

תכשיט של משכית

רות, מורה לוידיאו-ארט במחלקה לאמנות במכללת שנקר, הגיעה לספרייה לחקור פריטי לבוש ותכשיטים של "משכית". בספר CRAFTS OF ISRAEL מאת רות דיין בהוצאת MACMILLAN PUBLISHING NEW YORK מצאה צילום של ענק מכסף לצוואר עם תליוני כדים חלולים משנות ה-60 בעיצובה של פיני לייטסדורף ובביצועו של משה בן דוד (צילום: בן לם).

תכשיט משכית

דגם הענק, מסדרת עין גדי, נוצר בהשראתו של ממצא ארכיאולוגי מתקופת בר-כוכבא: עגילים בצורת כד שנמצאו במערה עם המגילות הגנוזות. זוג העגילים הנראים בצילום מעל הענק נמצאים באוסף של יגאל ידין (צילום: דיויד האריס). עוד מצאה רות את מאמרה של ד"ר יעל גילעת בספר "מחשבות על קראפט", המציג את פעילותה של מחלקת הצורפות ב"משכית", שהוקמה ב-1945 ביזמת רות דיין.

 

עמנואלה ברש-רובינשטיין

עמנואלה ברש-רובינשטיין היא סופרת, מרצה, מתרגמת וחוקרת בתחום מדעי הרוח. ירושלמית מהבית ותל-אביבית בהווה. אביה, משה ברש, היה היסטוריון של אמנות והקים את החוג הראשון לתולדות האמנות בארץ. לאחרונה השלימה את כתיבתו של ספר חדש שנקרא “לידה”, העוסק בפנים שונות של הבאת ילד לעולם. הספר התקבל לפרסום בהוצאת הקיבוץ המאוחד-ספריית הפועלים. עמנואלה הגיעה לספרייה לקבל השראה לעיצוב של כריכת ספרה החדש. הציור שנבחר הוא "אם וילד" של הציירת רות שלוס. ספרה הקודם "חמש פנים" יצא לאור בהוצאת מנדלי.

עמנואלה מרצה בתחום מדעי הרוח במרכז הבינתחומי שבהרצליה ופרסמה שלושה ספרים מדעיים על פרשנות תרבותית של השואה. מתוכם, הספר "השטן הנאצי", יצא לאור בעברית בהוצאת מאגנס בשנת 2010. על כריכתו מופיעה קריקטורה שנוצרה בשנת 1932 בידי רנה גילסי מתוך ספר שעמנואלה מצאה בספרייתנו. בספר, אוסף של 380 קריקטורות אנטי-נאציות ואנטי-קומוניסטיות מעיתון סטירי שוויצרי בשם NEBELSPALTER  מהשנים 1932 עד 1948.

השטן הנאצי

כריכת הספר השטן הנאצי

כריכת ספר GEGEN ROTE UND BRAUNE FAUSTE קריקטורה אנטי-נאצית ואנטי-קומוניסטית 1932-1948 מעיתון סטירי שוויצרי NEBELSPALTER

כריכת ספר הקריקטורות מהעיתון הסטירי השוויצרי

הקריקטורה המקורית מתוך הספר. תרגום: "דרכו של הטבע: מתחת לקורים טווה עכביש הצלב את המלכודת היפה ביותר".

עמנואלה כותבת בלוג דו-לשוני, בעברית ובאנגלית, שנקרא על עצמנו ועל אחרים. רשומות הבלוג עוסקות בנושאי תרבות שונים. בבלוג אפשר לקרוא סיפורים קצרים של המחברת: "סחר בבני אדם" – על עובדת זרה באירופה, "סתיו בירושלים" –  ידידות בין ישראלית לנזירה, "עגילים" – שלשה דורות של נשים ישראליות.

http://onourselvesandothers-heb.com

עמנואלה תרגמה עד כה שני ספרים בהוצאת מוסד ביאליק. הראשון, ״תורות של דת פרימיטיבית״ מאת אוונס-פריצרד (נמצא באוספי בית אריאלה) והשני, העומד לצאת לאור בקרוב, ״היוונים והאי רציונאלי״ מאת דודס.

יש לי סוד / מרים ילן-שטקליס

יש לי חלום ויש לי סוד,

ושניהם שלי כל כך מאוד.

ואנה אלך איתם?

ואל מי אביא אותם?

והיכן אחביא אותם?

והם כל כך יפים –

היכן?

לא כאן, לא כאן…

 

בהקדמה לספר "שירים וסיפורים" מאת מרים ילן-שטקליס בהוצאת דביר (1986) כותב אוריאל אופק: "ברבים משיריה המכונסים בכרך זה הביעה מרים ילן-שטקליס את רגשותיה, כאבה, שמחותיה ותחושותיה – כאשה, כמשוררת, כאדם. על כן אמרה שוב ושוב, כי מעולם לא כתבה בשביל מישהו, יהיו אלה ילדים או מבוגרים: 'התחלתי לכתוב שירים, ואחר-כך גם סיפורים, אשר לפי תכונות השפה ותפיסת הנושא נמצאו מתאימים לילדים. ואיכשהו יצא כך, שדוקא בצורות אלה מצאתי את עצמי – צורות שמבחינה חיצונית הן כאילו פשוטות וברורות, אך מבחינה פנימית אינן נבדלות משירה טהורה'. כי זה כוחה של יצירת אמת, היא אינה מזדקנת לעולם ומוסיפה לחיות בתוכנו ולהיות צעירה ורעננה כביום היווצרה גם לאחר שהיוצר הלך לעולמו". השירים שכתבה עברו מדור לדור והם שומרים את קסמם עד היום. רבים משיריה הולחנו וזכו לביצועים רבים, ביניהם: מיכאל, דני גיבור (פרח נתתי לנורית), הסבון בכה מאוד, בובה זהבה, לשפן יש בית, אצו רצו גמדים וידידי טינטן. את שמות הדמויות בשיריה היא בחרה מבין שמותיהם של ילדי המשפחה או שמות של ילדי חברים. בשנת 1956 זכתה בפרס ישראל, הכלה הראשונה לספרות ילדים. בספר “חיים ומלים”, שיצא לאור בשנת 1978 בהוצאת  קרית ספר, כתבה מרים ילן-שטקליס שירים וסיפורים למבוגרים, מאמרים וקטעי אוטוביוגרפיה.

במופע מוסיקלי חדש – יש לי סוד – השחקנית ויוצרת המופע, נועה רוזן, שרה שירים חדשים (מתוך הספר "חיים ומילים"), שהולחנו בידי הדר מסורי, לצד שיריה המוכרים והאהובים של ילן-שטקליס וגם מספרת על דודה מירה (כך נקראה בפי בני המשפחה). נועה היא אשתו של רון רוזן, בנה של נורית ילן-רוזן, אחייניתה של המשוררת. במהלך המופע היא מספרת על הרגע, שבו השתלבה שליחותה המקצועית בתחום הבמה עם הסיפור המשפחתי המיוחד של דודה מירה. ההופעה בתל-אביב, בתיאטרון הבימה, במוצאי שבת 6 בינואר 2018

https://ticks.co.il/event.php?i=pURZPHeXAx1

כרזת יש לי סוד

נועה הגיעה לספרייה כדי לסרוק צילומים של מרים ילן-שטקליס השמורים במכון גנזים שבבית אריאלה. הצילומים מאלבומה הפרטי של המשוררת וגם מכתבים שכתבה נמצאים במכון גנזים. חלק מהצילומים שנסרקו ישולבו במופע. הנה אחד הצילומים בו נראית המשוררת בירושלים ליד ביתה בשנות ה-30. הצילום באדיבות מכון גנזיםמרים ילן שטקליס שנות ה-30 ירושלים גנזים

כמו כן, מצאה נועה בספריית עיצוב ומידע חזותי את המאמר של גצל קרסל שפורסם בעיתון מעריב בתאריך 6 ביולי 1984. במאמר מצוטטים חלקים מוידוי ספרותי מפורט שכתבה ילן-שטקליס "על עצמה וכתיבתה". הוידוי הספרותי המלא בן 29 העמודים בכתב ידה של ילן-שטקליס נמצא במכון גנזים והוא נכתב בתגובה לשאלון ששלח אליה קרסל לצורך לקסיקון הספרות העברית שעמד להוציא לאור.

לידיעתכם, נועה גם מנהלת פרופיל פייסבוק ששמו מרים ילן-שטקליס. בדף, שיש לו כ-3000 חברים, מעלה נועה שירים, ספורים ביוגרפיים וצילומים של דודה מירה.