ספריית עיצוב ומידע חזותי

התערוכה הוצגה במרכז אדמונד דה רוטשילד במסגרת שבוע האיור נובמבר-דצמבר 2019 ומינואר 2020 עברה לספריית העיצוב שבבית אריאלה. התערוכה מתקיימת ביוזמת עיריית תל אביב-יפו ובשיתוף התכנית ללימודי אוצרות בבית הספר ללימודי המשך שנקר ובוגרי המחלקות לתקשורת חזותית: בצלאל, שנקר, המכון הטכנולוגי חולון ומנשר.

בכל שנה יוצאים מכלל שימוש ספרים מרשת הספריות של תל אביב-יפו, ובראשן בית אריאלה. בשנה האחרונה, ביוזמתן של מנהלת מחלקת הספריות בעיריית תל אביב-יפו הגב' מרים פוזנר ושל יעל מרום מבית אריאלה, נאספו חלק מהספרים האלה אל ספרייה זמנית בתכנית לאוצרות עיצוב בבית הספר ללימודי המשך בשנקר. מאיירים צעירים, בוגרי המחלקות לתקשורת חזותית מהשנים האחרונות, התבקשו לתת להם חיים חדשים. בתערוכה יצירות ספרותיות-חזותיות חדשות שנובעות ממפגש המאיירים עם אוסף הסימנים שבספר וסיפורים חדשים שנוצרו בתוך הספרים הישנים.

ביום שלישי 18 בפברואר בשעה 19:00 בערב נקיים שיח גלריה בהשתתפות האמנים ואוצרת המשנה שירה באום.

עקיבא, מורה בבית ספר תיכון, הגיע לספרייה וחיפש מאמר בנושא קריקטורה באופן כללי וגם מאמר שמתמקד בקריקטורות פוליטיות. עקיבא קיבל לעיון כמה ספרים בנושא וביניהם הספר "המאה העשרים בראי הקריקטורה הפוליטית – סוגיות שונות", מאת נחום שגיא שיצא לאור בשנת 2003 בהוצאת משרד החינוך. נחום שגיא היה מורה בבית ספר תיכון עירוני א' בתל-אביב במשך שנים רבות ולימד היסטוריה באמצעות קריקטורות. קריקטורות הן אחד המרחבים של חופש הביטוי ושגיא רואה בקריקטורה הפוליטית טקסט היסטורי נוסף וחשוב ללימוד העבר. סיפרו מכיל מאמר מבוא העוסק בקריקטורה הפוליטית כמקור היסטורי וכאמצעי מתודי בהוראה וגם את הפרקים הבאים: הנאציזם בגרמניה, הפשיזם באיטליה, הקומוניזם בברית המועצות, המשברים הבינלאומיים בשנות השלושים, מלחמת העולם השנייה, ארץ ישראל בתקופת המנדט, מעצמות העל בעידן המלחמה הקרה ומדינת ישראל בשלושים השנים הראשונות. הספר בנוי כך שלכל סוגיה יש מערך שיעור וגם משימות לתלמידים.

נכדתו של הצלם אברהם מלבסקי הגיעה לספריית עיצוב ומידע חזותי וביקשה לדעת מה המידע שיש עליו. מלבסקי נולד בפולין בשנת 1907 ולמד צילום עוד בהיותו נער. אחרי עלייתו לארץ בשנת 1925 הקדיש את עצמו לעבודה חקלאית אך לאחר תקופה קצרה חזר לצלם ועבד כשלושים שנה עבור קרן היסוד וקרן קיימת לישראל. מלבסקי צילם חלוצים בעבודה, פיתוח תשתיות הארץ והתפתחות התעשייה, נטיעות, ייעור הנגב, הווי-חיים, נופים וילדים.

הספרים שמכילים מידע וצילומים של מלבסקי הם: קטלוג התערוכה "קרן קיימת ומצלמת" – תמונות מהקופסה הכחולה 1903-2003, שהוצגה בתחנת הכוח רידינג של חברת החשמל בשנת 2003 והספר "צלמי הארץ- מראשית ימי הצילום ועד היום" מאת ד"ר גיא רז בהוצאת מפה והקיבוץ המאוחד משנת 2003.

התצלום "לעבודה", שצילם מלבסקי במעלה החמישה ב-1937, הפך לאייקון של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל באותה התקופה.

קרן אייל–מלמד, מעצבת תלבושות, הגיעה לספרייה בחיפוש אחר השראה לעיצוב תלבושות של השחקנים בסדרת הטלוויזיה "פאנץ". פאנץ' היא סדרת דרמה שנוצרה על ידי יואב גרוס ועוסקת בעלייתה של סצנת הסטנד-אפ הישראלית בתחילת שנות ה-90. עלילת הסדרה מתרחשת בישראל של שנות ה-90  ועוסקת גם בתחרות שניצתה בין שני מועדוני סטנד-אפ שפעלו אז בארץ: "דומינו גרוס" שהקים עמירם גרוס ו- "קאמל קומדי קלאב" שהקימו שמואל וילוז'ני ובן זיידל. קרן עיינה בספריית העיצוב ב-3 ספרים על חולצות טי-שרט שהיו פריט אופנה פופולרי בשנות ה-90. אחד מהספרים, "ישראל על פי ליפטי" של הציירת, מאיירת ומעצבת הטקסטיל רות אדלר, שהקימה חברה בשם "ליפטי" לעיצוב והדפסת חולצות טי-שירט. הספר מכיל את המתווים המקוריים ואת העיצובים לחולצות מ-1985 עד 1998. נושאי הציורים היו קקטוסים, פרחי בר, ערים ונופים בארץ.

צבר על הים התיכון, 1998, רות אדלר (עמוד 87)

מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון סורק אוספי קריקטורות של קריקטוריסטים ישראליים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת הרווארד. בין האוספים שכבר נסרקו: מאיר "מייק" רונן (אוסף המכיל 15 אלף קריקטורות), זאב (יעקב פרקש), פרידל שטרן, דידי וצילה מנוסי ועוד. הקונטקסט הפוליטי, חברתי ותרבותי של קריקטורה שפורסמה לפני שנים אינו מובן, אלא אם מעיינים בכתבות העיתונות של אותה תקופה. צוות של מפענחים, בהנחיית הילה זהבי, שוקד על פענוח הקריקטורות הסרוקות. יורם שמיר, אשר גיבש את קבוצת המפענחים, נעזר במדור העיתונות של בית אריאלה כדי לאתר קריקטורות של דידי וצילה מנוסי שהתפרסמו בעיתון ידיעות אחרונות. שלמה כהן, מעצב גרפי וקריקטוריסט צייר את "יורם וחברים", קריקטורה שמתעדת את הפעילות בבית אריאלה.

יורם ביקר גם בספריית עיצוב ומידע חזותי (שנמצאת ליד מדור העיתונות) ועיין בתיקייה המכילה מספר קריקטורות של דידי וצילה. על כל קריקטורה מופיע תאריך פרסומה בעיתון ידיעות אחרונות, מידע חיוני למחקר.

קריקטורה שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות 26 מאי 1997

יורם שמיר הוא הבן של גבריאל שמיר. האחים גבריאל ומקסים שמיר היו מעצבים גרפיים בישראל ובין עיצוביהם נמנה סמל המדינה. יורם עסק בפרסום וביחסי ציבור וכיום הינו אוצר וחוקר של גרפיקה ישראלית. באוסף הספרים של ספריית העיצוב מופיעים פרסומיו של יורם שמיר. שני ספרים בעריכתו: "האחים שמיר: מעצבים שהיו לסמל" ו- "רק צעקה תגיע: מאוצר הכרזות של מכון ז'בוטינסקי". ושני קטלוגים של תערוכות שאצר: "כהן שלמה מסביר פנים"  ו- "הפילהרמונית בקו ובצליל". יורם שמיר הקים אתר שמציג את מכלול העבודות של האחים שמיר. http://shamir-brothers.com תערוכות אחרונות שאצר יורם שמיר: "עצמאות באמנות האחים שמיר" בלטביה ותערוכת "הקריקטורה עולה בדרגה" בבית אריאלה. יורם העשיר את ספריית העיצוב בספרים וקטלוגים רבים מספרייתו הפרטית והם זמינים לעיון עבור מבקרינו.

איריס פוגל בן חמו היא מאיירת אופנה תל-אביבית ובלוגרית. הנה הקישור לבלוג שלה  : http://colourfulway.blogspot.com/

איריס, שלמדה אמנות ועיצוב, ציירה פריטי אופנה מאז היותה ילדה אך נמנעה לפרסמם. רק לפני שנתיים החליטה לחשוף את כישוריה ולהקדיש את עצמה למקצוע איורי האופנה. אפשר לראות את האיורים של איריס באינסטגרם.

https://www.instagram.com/iris_fogel_ben_hamou/

הנה איור של איריס מתצוגת האופנה של ולנטינו שהשתתפה בה בספטמבר האחרון בפריז:

איריס מתמקדת בשיתופי פעולה יצירתיים עם מעצבי אופנה ומגזיני אופנה. הנה הגרסה המאוירת שלה לשער של הווג האיטלקי שזכתה ללייק מהמנהל הקריאטיבי של המגזין ומהעורך שלו.

איריס נעזרת בחומריה המגוונים של ספריית העיצוב. בין היתר שמחה למצוא ספר איורי אופנה מתחילת המאה של ווג.

וכן ספר המתמקד בכרזות תיירות נושא שמעסיק אותה כרגע לפרויקט מסוים.

וזה האיור של איריס

ולסיום ציטוט מתוך הבלוג של איריס: "אני חושבת שאפשר למצוא מכנה משותף לכל האיורים שלי. אני אוהבת לצייר נשים עוצמתיות. אלה הדימויים שמעוררים בי השראה."

החודש מלאו 70 שנה לצילום הנפת דגל הדיו, שהפך עם השנים לאחד מסמלי יום העצמאות. חוקר התרבות אלי אשד פרסם מאמר מקיף בנושא. להלן הקישור למאמרו:

https://no666.wordpress.com/2019/03/10/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95/

במהלך המחקר הגיע אשד לספריית העיצוב ואיתר בה כמה פריטים:

מאמר של ד"ר גיא רז בספרו "צלמי הארץ" וצילומים

צילום של עדי נס בקטלוג תערוכה שהוצגה במוזיאון תל-אביב

"איור של מ. אריה לשער חוברת לילדים מהספר "דרך העצמאות

מאמר מעיתון דבר השבוע מתאריך 28.2.1969

ספר יוצא דופן,"Hu Tong Beijing" הגיע לאחרונה לספריית העיצוב. הספר מתעד את ההיסטוריה, את התרבות ואת חיי היום יום של דיירי רחובותיה העתיקים והצרים של העיר בייג'ינג בסין. ההסבר המילולי בספר מלווה באמצעים חזותיים מרהיבים ומעוררי השראה. בכל פרק משולבים בולים מקוריים ומגזרות נייר מקוריות, המשקפים את אורח החיים הייחודי של הסינים. הפריטים הינם בעלי ערך אמנותי ואספני. הספר, עותק מספר שלושים וארבע מתוך עשרת אלפים עותקים, מעשיר את ספריית העיצוב בנכס ייחודי מסין.

כחלק מעבודת האוצרות בתערוכת "מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי" והעבודה על הספר המלווה את התערוכה הגיעה תמרה לספרייה. תמרה, מעצבת אופנה, מרצה בכירה, ויוזמת התערוכה, בחרה כמה צילומי אופנה ישראלית מתוך חוברות של מכון היצוא הישראלי משנות ה-60 שנמצאים בתיקיות האופנה. הצילומים מוצגים בסרטונים המוקרנים בתערוכה במוזיאון ישראל ובספר. מוזיאון ישראל העניק לספרייה את ספר התערוכה.

אופנת ערו, צילום פיטר הרצוג, דוגמנית הלית ישורון

תמרה הוסיפה לאוסף הפריטים הסרוקים של ספריית העיצוב ארבעה דגמים שלה למשכית משנת 1971.כמו כן תרמה לספרייה מגזינים שונים של אופנה משנות ה-60 וה-70.

משכית, 1971, צילום בן לם, עיצוב תמרה יובל ג'ונס, דוגמניות אביבה בנאי וקארין דונסקי

התערוכה מרשימה ומרתקת ומוצגת במוזיאון ישראל עד פברואר 2019.

אילן צילינסקי הוציא לאור את ספרו "פלורנטין מכורתי". הספר מתעד את זיכרונותיו משכונת פלורנטין, עת התגורר בה בשנות ה-60 וה-70 כשהיה ילד ונער. הכתיבה הקולחת של אילן היא מקבץ של סיפורים קצרים הממחישים את הווי החיים של השכונה. הכותב מתאר את המקומות בשכונה ומספר על הדמויות הייחודיות שחיו בה. הספר מכיל צילומים רבים של השכונה ועשוי לעניין גם את מי שגר בפלורנטין היום ורוצה לטעום מהחיים של פעם שם. הצילומים נלקחו ממקורות שונים המפורטים בעמוד הראשון. בעת המחקר החזותי עבור הספר, אילן הגיע לספרייה לחפש צילום של קיוסק מסוים שהיה בשכונה, כמו גם צילומים של הצלם אסף קוטין ז"ל שפורסמו בעיתון מעריב.